יום ירושלים – הבדלי גרסאות

בראש חודש סיון תשכ"ז, יומיים לאחר שחרור הר הבית, החליטה [[מועצת הרבנות הראשית]] לקיים בשבת הסמוכה תפילת הודיה חגיגית ולדון בקרוב על {{ציטוטון|קביעת יום חג לדורות}}. ב-13 בדצמבר 1967, בכינוס של חבר הרבנים של הפועל המזרחי, קראו הרבנים לרבנות הראשית לקבוע את כ"ח אייר כחג הודייה על שחרור ירושלים{{הערה|{{הצופה||"חבר הרבנים" מציע לקבוע יום כ"ח באייר חג הודייה לשחרור ירושלים|1967/12/14|00402}}}}. ב[[ח' בטבת]] [[ה'תשכ"ח]] החליטה המועצה {{ציטוטון|לקבוע את יום כ"ח אייר כיום הודיה להקב"ה על ה[[נס|נסים]] שקרו ושבאותו היום גם שוחררה ירושלים}}{{הערה|על פי פרוטוקולי הרבנות הראשית. מופיעים [http://www.archives.gov.il/archives/#/Archive/0b07170680039a37/File/0b0717068054a5da כאן]. בעמודים 82 - 86 הישיבה מח' בטבת, בעמודים 106- 108 הישיבה מיום א סיון}}{{הערה|שם=שפר|אליעזר שפר, "כיפה אחת", גיליון 5, אייר תשס"ז.}}. בתחילת מרץ 1968 כינסה הרבנות הראשית כנס רבנים לדון בצורה של יום ההודיה והתפילה שהוחלט עליו. הרב [[שלמה יוסף זוין|זווין]] הציע לאמר הלל בלי ברכה, הרב טכורש והרב [[שאול ישראלי]] ביקשו שייאמר הלל בברכה. בכינוס דנו הרבנים גם בתאריך החגיגות. מספר רבנים ציינו ששני ימי חג בחודש אייר הם עומס גדול מדי. הרב [[משה לוין (רב)|משה לוין]] הציע להעביר את [[יום העצמאות]] ל[[כ"ח באייר]]{{הערה|{{הצופה||כ"ח אייר כיום הודייה על הנצחון|1968/03/08|01100}}}}. ב-[[12 במאי]] [[1968]] קבעה גם [[ממשלת ישראל השלוש עשרה|הממשלה]] את כ"ח באייר כיום חגה של ירושלים{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/holidays/heb/jer.htm "והנצח זו ירושלים" - 40 שנה לירושלים המאוחדת], אתר [[הכנסת]].}}. בשנת תשנ"ח (1998) עבר בכנסת "{{סחפ|חוק יום ירושלים}}".