יהדות אשכנז – הבדלי גרסאות

ידיעות על קשרים בין יהודי אשכנז ל[[יהודי מצרים]] ידועים לנו מן [[הגניזה הקהירית]] ב[[המאה ה-11|מאה ה-11]]. נוסף לכך היו גלי עליה לארץ ישראל בתקופות שונות, בעיקר לאחר רדיפות באירופה. גלים כאלה ידועים למשל בראשית המאה ה-13 ([[עליית בעלי התוספות]]), ולאחר מכן בסוף המאה ה-14, לאחר [[המוות השחור]]. קהילה אשכנזית התקיימה בירושלים במאות ה-15 וה-16. מקהילה זו נמצאו בגניזהב[[גניזת קהיר|גניזה הקהירית]] אחד המסמכים הקדומים ביותר ב[[יידיש]], בהם "רחל זוסמן" כותבת לבנה שהתערה בקהילה היהודית במצרים. יהודים נוספים ממוצא אשכנזי הגיעו לארצות האסלאם באופן עקיף, לאחר שהגרו ל[[ספרד]] כדי ל[[לימוד תורה|למוד תורה]] ו[[קבלה]] וגורשו יחד עמם מ[[חצי האי האיברי]] לאחר [[גזרות קנ"א]] או ב[[גירוש ספרד]] לארצות [[האימפריה העות'מאנית]]. מגורשים אלה זכו לשם המשפחה "[[אשכנזי]]" שמעיד על מוצא אבי המשפחה מקהילות אשכנז, ועל פי רוב נטמעו בקהילות המגורשים האחרות. יהודים אשכנזים המשיכו להגר לעולם המוסלמי, ובפרט לארץ ישראל, גם במהלך "[[העת החדשה]]" בכדי למצוא מפלט בשל רדיפות דתיות באירופה או בשל עיסוקם כסוחרים. בהגירות מאוחרות אלה שמרו על מנהגיהם האשכנזיים ולא אימצו מנהגים מקומיים או ספרדיים.