ו/או – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Prokurator11 (שיחה | תרומות) הוספת קישור והרחבת הציטוט מפני שהציטוט המקוטע יוצר רושם מטעה שחיים כהן התבטא בחיוב על הביטוי כ"נכס צאן ברזל" של השפה |
|||
שורה 6:
הצירוף "ו/או" אופייני ללשונם של [[חוזה|חוזים]] ומסמכים משפטיים המנוסחים בידי [[עורך דין|עורכי דין]]. דוגמה לכך היא כתב אחריות שבו נאמר:
: החברה לא תהיה אחראית על פי כתב אחריות זה ו/או בכלל לכיסוי חבות ו/או אחריות ו/או תביעה ו/או נזק הנובעים במישרין ו/או בעקיפין, מאי יכולתו של הציוד לבצע נכון, באופן מלא ו/או חלקי, פעולות כלשהן הקשורות ו/או הנובעות מתפקודי תאריך ו/או שעה וזאת בגין ו/או בקשר עם מעבר מערכות המחשב משנת 1999 לשנת 2000 ו/או בכלל (להלן "המעבר") בין לפני המעבר ובין לאחר המעבר.
על תפוצתו הנרחבת בקרב משפטנים (על אף שהשימוש בצירוף נפסל לשימוש בחקיקה של מדינת ישראל) ועל זליגתו של הצירוף אף לשפת הדיבור עמד שופט [[בית המשפט העליון]], [[חיים כהן (משפטן)|חיים כהן]], שהעיר:
: מצרה אחת ניצלו מעשי החקיקה של הכנסת, ושום הליך דימוקראטי לא יכול להם עוד, היא צרת ו/או - צירוף אותיות וקו אלכסוני, הנחשב בעיני רבים וטובים מאנשי המשפט לנכס צאן ברזל של השפה המשפטית, עד כי דומה לעיתים, שבלעדיו אין תקומה למשפט. וכמו מחלה זו, שאינה נחה ואינה שקטה עד שנדבקת לנפשות רבות הרחק מעבר למקום צמיחתה הראשון, כן פשטה צרת ו/או אל הרחק מעבר לתחום המשפט והעלתה בועותיה גם בלשון בני אדם.{{הערה|{{מאמר|חיים ה' כהן|[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/andor-JHC.pdf סכלות ו/או איולת]|לשוננו לעם|לב, א [שיא]|תשמ"א|14-3}}}}
לעומת זאת, ב[[החקיקה בישראל|חקיקה בישראל]] הביטוי אינו מופיע כלל.{{הערה|למעט חריגים מעטים ב[[חקיקת משנה]], כגון צו הפיקוח על מצרכים ושירותים ([[מוסך|מוסכים]] ומפעלים לכלי רכב), תש"ל-1970, שבו נאמר: "המפעל ינוהל על ידי מנהל מקצועי המחזיק בכתב הסמכה ל"מכונאות רכב" ואשר רשום בפנקס המהנדסים ו/או ההנדסאים במגמת מכונות ו/או רכב".}} זאת בשל העיקרון המנחה את מנסחי ה[[חוק]]ים, לפיו הביטוי כולו מיותר - אם סעיף מסוים בחוק דורש כי כל התנאים המפורטים בו יתקיימו, אזי המונח הרלוונטי הוא "ו", ואם די כי רק אחד מהתנאים יתקיים, אזי המונח הרלוונטי הוא "או".
| |||