מרי, מלכת הסקוטים – הבדלי גרסאות

|בן זוג=[[פרנסואה השני, מלך צרפת]]{{ש}}[[הנרי סטיוארט, לורד דרנלי]]{{ש}}[[ג'יימס הפברן, רוזן בותוול]] {{אנ|James Hepburn, 4th Earl of Bothwell}}}}

'''מרי, מלכת הסקוטים''' (ב[[סקוטית]]: '''Mary, Queen o Scots''';{{כ}} [[8 בדצמבר]] [[1542]] – [[8 בפברואר]] [[1587]]), הייתה [[מלך סקוטלנד|מלכת סקוטלנד]] משנת 1542, שבוע לאחר היוולדה, ועד הדחתה מהכס ב-[[24 ביולי]] [[1567]]. את שארית חייה העבירה בגלות ב[[ממלכת אנגליה|אנגליה]] כאסירה של מלכת אנגליה, עד ש[[הוצאה להורג]] (על ידי המלכה) בשנת 1587 בהיותה בתבגיל 44. בחייה עוררה מרי מחלוקות רבות.

בגיל תשע עשרה שבה מרי לסקוטלנד כאלמנה, ונתקלה בקשיים וביחס עוין. בשנות היעדרה הפכה ה[[דת]] הרשמית בארצה מ[[נצרות קתולית|קתולית]] ל[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטית]], ורבים מהפרוטסטנטים, ובראשם המטיף [[ג'ון נוקס]] {{אנ|John Knox}}, ראו במלכה הקתולית מקור לסכנה.

בעזרת אחיה למחצה, [[ג'יימס סטיוארט, רוזן מוריי]] {{אנ|James Stewart, 1st Earl of Moray}}, ובזכות סובלנותה הדתית, הצליחה מרי במלכותה, אך שתי טעויות גורליות הביאו אותה אל קצה. האחת, שלא ויתרה על זכויותיה לכתר האנגלי, דבר שגרם ל[[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה]] להפוך לאויבתה, והשנייה, אהבתה ונישואיה ב-[[1565]] ל[[הנרי סטיוארט, לורד דרנלי]] יפה התואר. במחקר המודרני יש הרואים בנישואין אלה אילוץ ולא אהבה. נישואין אלו עוררו את התנגדותם של רבים מאצילי סקוטלנד, שהנרי היה שנוא עליהם, ואת התנגדותה של אליזבת מלכת אנגליה שחששה מפני הולדת צאצא נוסף ל[[בית טיודור]], שעלול להיות בעל טענות טובות משלה לכתר האנגלי. בנם של המלכה מרי ודרנלי, [[ג'יימס הראשון, מלך אנגליה|ג'יימס]], שנולד ב-[[1566]], אכן ירש את כס המלכות האנגלי בנוסף לזה הסקוטי.