שורש (מושב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Ronam20 (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
Bustan1498 (שיחה | תרומות)
ביטול גרסה 28209383 של Ronam20 (שיחה) גרסה יציבה, ראה שיחה במזנון
שורה 14:
'''שורש (שֹׁרֶש)''' הוא [[מושב שיתופי]] ב[[הר יהודה]], הנמצא כ-5 ק"מ מזרחית ל[[שער הגיא]] וכ-11 קילומטרים ממערב ל[[ירושלים]]. המושב משתייך לארגון יישובי [[העובד הציוני]] וכפוף ל[[מועצה אזורית מטה יהודה]]. נכון לסוף [[2017]] מתגוררים בו 1,243 תושבים.
 
מקור שמו של המושב, הוא בכפר הערביה[[פלסטינים|ערבי]] [[סאריס]] ששכן באזור עד ל[[מלחמת העצמאות]]. 'סאריס' בערבית הוא אחד משמותיה הערביים של [[אלת המסטיק]] שנוכחותה מרובה באזור זה. סאריס מוזכרת ב[[תרגום השבעים]] ברשימת הערים בנחלת [[שבט יהודה]], בפסוק ובו כתריסר ערים נוספות שנשמטו מ[[נוסח המסורה]]{{הערה|1=[[יהודה זיו]], [http://www.itu.org.il/Index.asp?ArticleID=16169&CategoryID=1680&Page=1 ראיון בגיליון 51 של הסתדרות המורים]}}. המושב נוסד ב-27 בספטמבר [[1948]]{{הערה|{{דבר||63 ישובים חדשים מאז הכרזת המדינה|1949/05/04|00701}}}}, בידי עולים מארצות מזרח [[אירופה]]. בתחילה היה [[קיבוץ]], וכעבור 4 שנים הפך ל[[מושב]]. שטחו כ-7,500 [[דונם]].
 
==היסטוריה==
היישוב הוקם על ידי קבוצת "להגשמה" שהייתה אחת מקבוצות תנועת הנוער הציוני ב[[רומניה]]. קבוצת "להגשמה" נוסדה בשלהי [[מלחמת העולם השנייה]]. חברי הקבוצה שמו להם למטרה הקמת יישוב יהודי ב[[ארץ ישראל]] על בסיס עקרונות שיתוף ושוויון בין החברים. לצורך כך הקימו בפרברי [[בוקרשט]] [[חווה חקלאית]] (קולנטינה) בה החלו לתרגל את [[עבודת אדמה|עבודת האדמה]] ואת חיי השוויון והשיתוף בארץ. הקבוצה עלתה באופן עצמאי לאחר המלחמה החל משנת 1945; משהגיעו חברי הקבוצה בספינותיהם לחוף [[חיפה]], הם נתפסו על ידי [[הצבא הבריטי]] והועברו ל[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנה מעצר 62 בקפריסין]]. לאחר שנת שהות במחנה המעצר הועברו חברי "להגשמה" למחנה המעצר ב[[עתלית]]. לאחר שחרורם עברו החברים לקבוץ [[אושה]] להכשרה.
בספטמבר 1948 עלתה הקבוצה לקרקע, שהייתה במקור אדמת הכפר הערביהפלסטיני [[סאריס]] שנכבש באפריל 1948, והקימה שם את הקיבוץ ל"הגשמה", לימים הוסב שמו ל"שורש". חברי הקבוצה רשמו את קורותיהם ביומן. היומן המקורי ותרגומו לעברית שמורים בארכיון [[יד ושם]]{{הערה|ניתן לצפות ביומן בגרסה אלקטרונית [https://drive.google.com/file/d/1cVWJsHNu3hQk6qdarGwy4dwop8A1Po3h/view?usp=sharing כאן.]}}.
 
בשנת 1956 הוקמה במושב [[בריכת שחייה]] ומרכז נופש, כמקור הכנסה ותעסוקה למושב, שלא היו לו קרקע מספיקה לעיבוד חקלאי{{הערה|{{הצפה||בריבת שחיה חצי אלימפית מוקמת לתושבי ירושלים|1956/02/24|00711}}}}. בשנת 1958 רכש המושב מאיש העסקים [[חיים שיף]] גם בעלות חלקית ב[[בריכת ירושלים]] והיה אחראי לניהולה{{הערה|{{למרחב||בריכת המריבה נפתחת היום|1958/07/28|00433}}}}. ב-1961 ביקש המושב להקים [[בית הבראה]] סמוך לבריכה שהקים{{הערה|{{ על המשמר||תושבי "שורש" רוצים להקים בית-הבראה|1961/11/02|00433}}}}, שנחנך לבסוף בשנת 1968{{הערה|{{על המשמר||מלון חדש נפתח במושב שורש|1968/06/30|00601}}}}, והורחב בין השנים 1973-1975{{הערה|{{מעריב||קאונטרי־קלאב יוקם במושב השיתופי "שורש"|1973/10/01|02405}}}}{{הערה|{{דבר||שורש בנופש בצל ההרים|1975/07/18|01604}}}}. בשנים אלו נהג המושב לשלם משכורת אחידה לכל החברים{{הערה|{{למרחב||עשרים שנה על אדמת ישראל|1968/04/30|01900}}}}. בשנת 1997 החלה הקמתו של מלון דירות נופש, ספא ומרכז קונגרסים במתחם{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|מושב שורש משקיע 60 מיליון דולר במלון, דירות נופש ומרכז קונגרסים|131881|24 באפריל 1997}}}}. בשנת 2004 מכר המושב 40 דונם משטח מרכז נופש ליזם יהושע שפונדר{{הערה|{{גלובס|אלעזר לוין|שפונדר רכש 40 דונם במושב שורש בהרי ירושלים תמורת 19.5 מיליון ש'|801644|2 ביוני 2004}}}}, וב-2005 אשרה לו הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים הקמת בית אבות ובו 310 יחידות דיור בשטח. לצורך הקמת בית האבות נהרסו חלק מהמבנים הישנים של כפר הנופש{{הערה|{{גלובס|אורית בר-גיל|מושב שורש: אושרה הקמת בית אבות ובו 310 יח"ד; אחד המבנים בוטל|929671|3 ביולי 2005}}}}.