הבדלים בין גרסאות בדף "האודליסק הגדולה"

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
==אודות היצירה==
[[ממלכת נאפולי|מלכת נאפולי]] קרוליין בונפרטה, אחותו של [[נפוליאון בונפרטה]], הזמינה את הציור מאנגר. הציור הושלם בשנת 1814. בעבודתו על גופה העירום של האישה בציור, אנגר הושפע מהציורים "[[ונוס מאורבינו]]" של [[טיציאן]] ו-"[[ונוס הישנה]]" של [[ג'ורג'ונה]]. הוא שאב גם השראה מ-"דיוקנה של מאדאם רקמייה" של [[ז'אק-לואי דויד]] בציור תנוחתה הייחודית של האישה - גב כלפי הצופה וראש מופנה. הצייר תיאר את האנטומיה של הפילגש בצורה מעוותת. הראש הקטן והאיברים המוארכים הם רק חלק מטכניקות המזוהות עם ה[[מנייריזם]], כמו ציורו של [[פארמיג'אנינו]], "[[המדונה בעלת הצוואר הארוך]]" שגם בו הדמות המצוירת סובלת בחוסרמחוסר פרופורציה בחלקי גופה.
 
השילוב בין אלמנטים קלאסיים לבין טכניקות מזרם הרומנטיציזם עורר ביקורות חריפות בעת הצגת הציור לראשונה בשנת 1814. רבים ממבקריו של אנגר סברו כי הוא קורא תיגר על הסגנון האמנותי העכשווי. כאשר היצירה הוצגה בסלון בפריז בשנת [[1819]], אחד המבקרים טען שלדמות אין עצמות, שרירים, דם, חיות או כל משהו אחר שמאפשר דמיון. הדעה הכללית על אנגר הייתה שהוא מתעלם את האנטומיהמהאנטומיה הגופנית שהייתה מאופיינת עם סגנון הריאליזם. הצייר העדיף קווים ארוכים, עקמומיות וכן שימוש בשפע במוטיבי תאורה. רבים המשיכו לבקר אותו גם במהלך שנות ה-20 של [[המאה ה-19]].
 
מבקריו של הצייר טענו כי הוא הוסיף מספר מיותר של [[חוליה (אנטומיה)|חוליות]] לגבה של האודליסק. רבים תפסו את העיוות הזה כמשגה, אבל מחקרים הראו כי למעשה אנגר עשה זאת במכוון. נעשו מחקרים שמדדו נשים אמיתיות כדי לבדוק אם ניתן לסובב את הגוף בצורה המתוארת ביצירה. נמצא כי הגב של האישה עקום, סיבובו של ה[[אגן]] אינו אפשרי במציאות והיד השמאלית קצרה מהימנית. הפרשנות המקובלת לאותו עיוות היא שאנגר ידע שכל מטרתה של האישה בציור היא לספק את תאבותיו של הסולטן, ולכן הוא רצה לצייר עיוות סמלי. יתר על כן, המרחק הרב בין האגן לבין מבטה של האישה מסמל את רגשותיה העמוקים ומחשבותיה.
משתמש אלמוני