פקיעין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏לקריאה נוספת: הסרת קישור פנימי לערך שחשיבותו לא הובהרה
שמעון בר יוחאי ==> רבי שמעון בר יוחאי
שורה 31:
ההבדל בין הגרסאות רלוונטי לזיהויה של פקיעין מימי ה[[משנה]]. אם הנוסח הנכון הוא "בפקיעין" אזי פקיעין מימי המשנה מצויה בין [[לוד]] ל[[יבנה]], הרחק מפקיעין שב[[הגליל|גליל]]. אם הנוסח הנכון הוא "מפקיעין", אין לשלול בוודאות את זיהויה של פקיעין הגלילית של ימינו כפקיעין מימי המשנה. בספרות ה[[תנאים]] מקור נוסף שיש הנוהגים לראות בו כמדבר בפקיעין בימי המשנה.
 
במדרשים רבים בימי [[מרד בר כוכבא]] נזכר כי רבי [[רבי שמעון בר יוחאי]] ובנו [[אלעזר בן רבי שמעון|אלעזר]] נמלטו מפני השלטון הרומאי והסתתרו ב[[מערה]]. במדרש [[קהלת רבה]] י, יא מובא סיפור הדברים בנוסח הבא:
{{ציטוט|תוכן="רשב"י ורבי אלעזר בריה הוון טמירין במערתא דפקע י"ג שנין בשמדא" (תרגום: רשב"י ובנו ר' אלעזר התחבאו במערת פקע שלוש עשרה שנים בימי השמד)}}
 
ניתן לסבור שהביטוי "במערתא דפקע" מכוון למערה בכפר פקיעין. בפקיעין [[מערת רבי שמעון בר יוחאי|מערה המזוהה עם מערה זו]]. במקור מקביל מדרש זה הנמצא במדרש [[פסיקתא דרב כהנא]] על [[פרשת בשלח]] הגרסה היא "במערתא דבקע", וגם כאן יש המבקשים לראות בכך ביטוי המכוון למערה בכפר פקיעין. בגרסתו של הרב [[אליקים כרמולי]] למדרש זה נאמר "במערתא ואתבקע ונפיק להון חרובין למיכל".{{הערה|פסיקתא דרב כהנא, מהדורת בובר, דף פח ע"ב, ס"ק קה.}} גרסה זו ורבות אחרות שאינן מזכירות את הדיבור "במערתא דבקא" או "במערתא דפקא" אלא "במערתא" בלבד, מקשות על זיהוי פקיעין כמקום בו עוסקים המדרשים.{{הערה|1= ראו: {{ירושלמי|שביעית|ט|א}}, [[בראשית רבה]] עט ח, מדרש [[אסתר רבה]] ג ד"ה "ממתים ידך ה'", {{בבלי|שבת|לג|ב}}}} לאור זאת אין ודאות שפקיעין של ימינו היא היא פקיעין עיירתו של [[רבי יהושע בן חנניה]] ובמערה אשר בה הסתתרו רבי [[רבי שמעון בר יוחאי]] ובנו. על פי יצחק בן-צבי שמה של פקיעין בזמן בית שני היה "תקוע",{{הערה|'''שאר ישוב'''}} ישוב המוזכר בהקשר ל[[זית אירופי|זיתיו]] המשובחים, וכמקום בית מדרשו של רבי שמעון בר יוחאי. עם זאת, זיהוי אחר לתקוע הגלילית הוא ב[[חורבת שמע]], הסמוכה ל[[מירון (מושב)|מירון]].
 
===ימי הביניים===