יצחק מדרוהוביץ' – הבדלי גרסאות

על בואו אל הבעש"ט מספרים כי היה נוהג לומר כל לילה ב[[קריאת שמע שעל המיטה]] הפסוק "בידך אפקיד רוחי"{{הערה|תהילים לא, ו}} ומיד נרדם, ואם קרה שלא נרדם היה יודע כי חטא במשהו וצריך [[חזרה בתשובה|לחזור בתשובה]] על כך. ופ"א בתקופת התגוררותו בדרוהוביץ' קרה שפשפש במעשיו ולא מצא שם דבר חטא עד שנזכר ששמע דברי ליצנות על הבעש"ט ולא מיחה. מיד קם וסע ל[[מז'יבוז']] לפייסו. למחרת התפלל ב[[בית הכנסת]] של הבעש"ט ובעת [[קריאת התורה]] קרא אותו הבעש"ט (למרות שלא הכירו) בתואר "מורה מורינו רבי יצחק ב"ר יוסף" ואמר לו הבעש"ט: "מורי ורבי התלוצץ על הבעש"ט ונסע דרך כזה, הבעש"ט מוחל לו בלב שלם". ובעקבות מקרה זה החליט להישאר אצל הבעש"ט{{הערה|נתיב מצוותיך, נתיב היחוד שביל ד' אות ד'}}.

 

 

בנו רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] היה אומר כי בכל יום מכבדים אותו או את אביו לדרוש בהיכל מסוים ב[[גן עדן]], יום אחד את אביו בגלל היותו אביו של רבי יחיאל מיכל, ויום אחד מכבדים אותו בגלל היותו בנו של רבי יצחק{{הערה|התגלות הצדיקים דף כג.}}.