מזכרת משה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קישור לערך ראשי במקום לדף הפניה
מ הוספת קישור לחומוס
שורה 4:
 
==היסטוריה==
'קרן משה מונטיפיורי' שמה לה למטרה לסייע ליהודי [[ארץ ישראל]] על ידי עידוד פעולות יצרניות. הקרן סייעה ליהודי ירושלים לבנות שכונות מחוץ לחומות העיר, במסגרת הלוואה ארוכת טווח ללא [[ריבית]]. חמש שכונות נבנו באופן זה, וכולן נושאות את שמו של מונטיפיורי: מזכרת משה, [[אוהל משה]], [[ימין משה]], [[זיכרון משה]] ו[[קריית משה]]. על כך כתב [[ש"י עגנון]] בספרו '[[תמול שלשום]]': "וכל מקום שם בירושלים נקרא משה: אוהל משה, וזיכרון משה, וימין משה, ומזכרת משה. מבקש אתה ללכת לאחד ממשה אלה, אך שוכח אתה אותה מילה קטנה שנטפלה למשה, ואתה הולך ממשה למשה, ואין אתה מגיע למשה זה שרצית". השכונה גם הוזכרה בשירו של [[דן אלמגור]] "ירושלים שלי": "אמר הרוכל ממזכרת משה/ירושלים שלי/היא מחנה יהודה בערב חגים/ שבת של פפיטס קללות נהגים/וחומוס של רחמו וריח דגים/וחומוסו[[חומוס]] של רחמו וריח דגים/[[כביסה]] על הכביש ומקלחת מדלי/ירושלים שלי".
 
מזכרת משה נבנתה על קרקע שהייתה שייכת לשכונה הסמוכה, [[משכנות ישראל]], אשר מקימיה לא הצליחו לבנותה במתכונת הגדולה שאליה קיוו. השכונה נבנתה כ[[שכונת חצר|חצר]] צרה וארוכה, המוקפת בתים הצמודים זה לזה וסוגרים עליה. התוכנית המקורית הייתה לטפח חצר זו לכדי גן ירק שופע, עטור צמחים, עצי [[אקליפטוס]] ואף [[מזרקה]] קטנה. אך בפועל החצר נותרה ריקה ומוזנחת, ונוצלה ל[[בור מים|בורות מים]] רבים.