ליל הברווזים (1959) – הבדלי גרסאות

במשך כל שעות היום של 1 באפריל 1959 הוכרז במהדורות החדשות של "[[קול ישראל]]" כי בערב עומדת להתפרסם "הודעה חשובה ביותר". בימים אלו טרם החלו שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, ושידורי "קול ישראל" (ששידר אז ברשת אחת בלבד) זכו לשיעורי האזנה גבוהים. ההכרזה זרעה בהלה בישראל והתרגשות בין [[חבר הכנסת|חברי הכנסת]], שהיו מכונסים אז לישיבה רגילה של הכנסת. אחדים מחברי הכנסת דרשו להכריז על הפסקה לשם התייעצות דחופה.

ואכן, בחדשות השעה 9 בערב ב"קול ישראל", פורסמה הודעת גיוס פומבי, שקראה להתייצבותן של שלוש יחידות מילואים שסיסמאות הגיוס שלהן היו "להקת אמנים", "ארשת חשיבות" ו"ברווזי מים". הסיסמאות שודרו ב[[עברית]] ובשמונה שפות נוספות, ללא הודעה על כך שמדובר בתרגיל.{{הערה|1={{דבר||ההודעה|1959/04/02|00112}}}} .

[[מנחם בגין]], מנהיג [[תנועת החרות]] שבאופוזיציה, הצהיר מעל במת הכנסת: "אם צבאנו המגויס, כתוצאה ממה שאירע, ייקרא לפעולה, כולנו נעמוד מאחוריו". שר האוצר [[לוי אשכול]] התקשר מבניין הכנסת, ששכנה אז ב"[[בית פרומין]]" ב[[ירושלים]], לביתו של [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] ו[[שר הביטחון]] [[דוד בן-גוריון]] ב[[תל אביב]] וחזר לאולם המליאה והודיע מעל הבמה כי להודעת הגיוס אין כל משמעות וכי הממשלה מצטערת על אופן הפרסום.{{הערה|1={{דבר||צו קריאה לשירות מילואים - נושא ל"דיון שלא מן המנין" בכנסת|1959/04/02|00109}}, {{דבר||המשך|1959/04/02|00305}}, {{דבר||המשך|1959/04/02|00302|(בתחתית הדף)}}}}.

שלוש מסיעות הכנסת, [[תנועת החרות|חרות]], ה[[מפד"ל]] ו[[הציונים הכלליים]], הציעו ב-[[3 באפריל]] [[הצעת אי אמון|אי-אמון]] בממשלה על רקע הודעת הגיוס, שגרמה בהלה בארץ ומתיחות במדינות ערב. בתגובה לביקורת, ראש הממשלה דוד בן-גוריון כינס את ה[[רמטכ"ל]] [[חיים לסקוב]] ואת ראשי אגפי המטכ"ל לישיבה דחופה שבה הוחלט על הקמת [[ועדת חקירה]] לבירור התקלה.

ועדת החקירה, בראשותו של [[עו"ד]] [[יעקב שמשון שפירא]], ה[[יועץ משפטי|יועץ המשפטי]] של משרד הביטחון, ומנכ"ל משרד העבודה, אלוף (מיל.) [[יוסף אבידר]], הגישה ב-[[6 באפריל]] לראש הממשלה את מסקנותיה, שהטיחו ביקורת קשה על התנהלות צה"ל. בעקבות המלצות הוועדה החליט בן-גוריון באותו יום להדיח מתפקידיהם את [[ראש אג"ם]], האלוף [[מאיר זורע]], ואת [[ראש אמ"ן]], האלוף [[יהושפט הרכבי]], מבלי להורידם בדרגה.