ויקיפדיה

השפעת הספרדית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ ←‏פתיח: ניסוח
מ ניסוח, ויקיזציה
שורה 4:
| תאריך התחלה = ינואר 1918
| תאריך סיום = דצמבר 1920
| מקרי מוות = 20,000,000–50,000,000 מיליון – 50 מיליון
| מקרי הדבקה = 500,000,000 מיליון (הערכה)
}}
[[קובץ:165-WW-269B-25-police-l restored.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנשי משטרה ב[[סיאטל]] חבושים במסיכות שנעשו על ידי הצלב האדום במהלך מגפת השפעת הספרדית.]]
'''מגפת השפעת הספרדית''' הייתה [[מגפה|מגפת]] [[שפעת]] מהקטלניות שידע העולם, שנגרמה על ידי זן אלים במיוחד של [[נגיף]] מתת-המין [[H1N1]] של ה[[מין (טקסונומיה)|מין]] [[Influenza A]]. שיא המגפה נמשך כשנה, מאפריל [[1918]] עד אפריל [[1919]], ועל פי מרבית ההערכות נדבקו בה כ-500 מיליון בני אדם (מעל רבע מאוכלוסיית העולם באותה עת), ומתו ממנה בין 20 ל-50 מיליון נפש.{{הערה|[http://www.nap.edu/books/0309095042/html/7.html NAP]|שמאל=כן}} השפעת הספרדית פגעה בעיקר באנשים בגילאי 20–40 והייתה יוצאת דופן ביחס למגפות אחרות בהן המתים הם בעיקר [[ינקות|תינוקות]], [[זקנה|קשישים]] ו[[מחלה כרונית|חולים כרוניים]].
 
שורה 15:
 
==היסטוריה==
[[קובץ:8391 lores.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום מ-29 במאי 1919 של שורות אוהלים ב[[מסצ'וסטס]] שב[[ארצות הברית]] לטיפול בחולי השפעת הספרדית.]]
הדיווחים הראשונים על מחלת שפעת אלימה במיוחד הגיעו עוד בתחילת 1918 מארצות הברית. באפריל 1918 הכתה השפעת ב[[צרפת]] ופגעה בחיילים אמריקאים, בריטים וצרפתים ובאוכלוסייה אזרחית. דיווחים ראשונים על מגפת שפעת בקנה מידה גדול החלו להגיע במאי 1918 מספרד, שבה, כמדינה נייטרלית ב[[מלחמת העולם הראשונה]], הייתה צנזורה מעטה יחסית בניגוד למדינות אחרות שהשתתפו במלחמה ושבהן הוצנעו הידיעות על המגפה. במגפה שפגעה בספרד דווח על 8 מיליון חולים במאי בלבד, בהם גם [[אלפונסו השלושה עשר]] מלך ספרד. בהמשך נודעה המחלה בפי האמריקאים כ-"three day fever" ("קדחת שלושת הימים") או כ-"purple death" ("המוות הסגול"), אצל הצרפתים נודעה כ-"la grippe", ובקרב הגרמנים כ-"Blitzkatarrh" או כ-"Flandern-Fieber".
 
הגל הראשון הכה באביב 1918, ולא היה קטלני משמעותית יותר משפעת עונתית רגילה. בקיץ 1918 נראה היה כי המגפה שככה, אולם בסוף אוגוסט הכה גל שני של המגפה, קטלני הרבה יותר, שאף התגבר בספטמבר ובאוקטובר. בשיאו של גל זה העריכו רשויות הבריאות הפרוסיות והשווייצריות כי שניים מכל שלושה אנשים חלו במחלה. המגפה פחתה בחורף 1918, בחודשים נובמבר ובדצמבר, אלא שאז פרץ גל שלישי שהכה מפברואר עד אפריל 1919. גל זה היה חלש מעט מהגל השני, אולי משום שבני אדם ששרדו במהלך הגל השני פיתחו חסינות, ולכן היו עמידים יותר בפני הנגיף שהגיע בגל השלישי.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/100-שנה-לשפעת-הספרדית|כותרת=100 שנה לשפעת הספרדית|אתר=100 שנה לשפעת הספרדית|תאריך=2018-11-12 בנובמבר 2018|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-03-10}}</ref>
 
בארצות הברית חלו במחלה כ-28% מהאוכלוסייה, ובין 500,000 ל-675,000 מתו. מספר החיילים האמריקאיים באירופה שמתו במגפה נאמד במספר דומה למספר האמריקאיים שנהרגו בקרבות מלחמת העולם הראשונה. בבריטניה גבתה המחלה את חייהם של 200,000 איש ובצרפת יותר מ-400,000 איש. כפרים שלמים נמחקו ב[[אלסקה]] ובדרום [[אפריקה]]. ב[[אוסטרליה]] נאמד מספר הקורבנות בכ-10,000 נפש, באיי [[פיג'י]] 14 אחוז מהאוכלוסייה מתו במהלך שבועיים בלבד, וב[[סמואה המערבית]] 22% מהאוכלוסייה. מספר המתים ב[[הודו]] מוערך בכ-17 מיליון, כ-5% מאוכלוסייתה באותה עת. כמעט 22% מחיילי צבא הודו שנדבקו במחלה מתו ממנה, וכל זאת בשנה אחת בלבד.[[קובץ:165-WW-269B-11-trolley-l.jpg|שמאל|ממוזער|200px|כרטיסן של רכבת קלה בסיאטל שמונע מנוסעים לעלות לרכבת ללא מסכה ב-1918]]
שורה 29:
ב[[ארץ ישראל]], שאוכלוסייתה עמדה על כ-400,000 נפש, הייתה באותה עת דלילה יחסית, וכפרית בעיקרה, לא פגעה המחלה בחומרה. ב-[[1920]] אחרי גלי ההתפרצות הגדולים בעולם עדיין נתבקשו התושבים לעמוד בכללי היגיינה וטיפול מחמירים. מלבד ניקיון כללי של כלי המיטה והבית, הורו לבודד חולים ואף להודיע לשלטונות על קיומו של חולה.
 
המידע על פגיעת המחלה בארץ דל. על פי הדיווחים מאותה עת, מספר הנפגעים בערי הארץ היה נמוך בהשוואה לאלו מאירופה. על סמך מחקר שערך הד"ר זלמן גרינברג ([[מיקרוביולוגיה|מיקרוביולוג]] ירושלמי) בנושא, ישנם בסך הכול כ-40 רישומים על חולים בשפעת ב[[בית החולים שערי צדק]] בירושלים בשנת [[1918]], וזהו התיעוד היחיד שנותר על חולים במחלה בארץ. עוד הוא מספר, כי ב[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב, ישנן שלוש מצבות שעליהן נכתב כי בעליהן נפטרו מן "המחלה הספרדית".{{הערה|[https://blog.nli.org.il/chov-spanish-flu-news/ פעם ב-100 שנה: מה קרה כאן בהתפרצות המגפה העולמית הקודמת?] עמית נאור, הספרנים (בלוג הספרייה הלאומית), 17 במרץ 2020}}{{הערה|[https://library.osu.edu/projects/hebrew-lexicon/hbe/01285001.pdf ממה מתו תושבי ירושלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה] זלצן גרינברג, קתדרה לתולדות ארץ ישראל ויישובה, [[יד יצחק בן צבי]], חוברת 165, תשרי [[תשע"ה]], עמוד 145}} עוד ידוע כי [[ישראל גלעדי]], ממקימי ארגון [[השומר]], נפטר ב-2 ב[[אוקטובר]] [[1918]] מן השפעת הספרדית.
עוד ידוע כי [[ישראל גלעדי]], ממקימי ארגון [[השומר]], נפטר ב-2 ב[[אוקטובר]] [[1918]] מן השפעת הספרדית.
 
התפרצות השפעת גרמה לכ־ 1לכ־1,000 מקרי מוות בחיל המשלוח המצרי של הצבא הבריטי בפריצה הגדולה צפונה ב[[אוקטובר]] [[1918]] ב[[המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה|מערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה]].{{הערה|G.D. Shanks, ‘Simultaneous Epidemics of Influenza and Malaria in the Australian
Army in Palestine in 1918’, MJA, 191, 11 (2009), pp. 654–657|שמאל=כן}}
 
שורה 50 ⟵ 49:
 
בעיתוני התקופה נכתב: {{ציטוט|תוכן=
"להיזהר מאספות צפופות במקום מסוגר, ולא לתת יד בשעת אמירת שלום. מי שנדבק הושם בחדר מיוחד. הומלץ להעבירו לבית חולים למחלות מידבקות, ואם בלתי אפשרי להשגיח עליו בבית על ידי אחות רחמנייה מנוסה. הומלץ אחרי תום המחלה לטהר את חדר החולה, להרתיח את לבניו במים, על הכרים שלו להעביר [[סיד]], לנקות את יתר חפציו או לטהרם על ידי [[פורמלין]]"}}שלטונות הבריאות המליצו לאנשים לחבוש [[מסכת בד|מסכות]] [[גאזה|מבד גזה]], <ref>{{קישור כללי|כתובת=https://pieceworkmagazine.com/protect-your-jaws-from-septic-paws-making-masks-during-the-spanish-flu/?utm_source=drip&utm_medium=email&utm_campaign=Knit+an+Eighteenth-Century+“Latrine+Hat”&utm_content=PW+04.15.20+Newsletter|הכותב=Christina Garton|כותרת=Protect Your Jaws from Septic Paws: Making Masks During the Spanish Flu|אתר=PIECEWORK|תאריך=10/4/ באפריל 2020|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=16.4.2020}}</ref>והמוני אנשים תפרו מסכות לעצמם ולמכירה, על פי מודעות של [[הצלב האדום|הצלב האדום]], המסכות הבטיחו 99% הגנה בפני השפעת. המסכות כונו 'גדרות שפעת' ו'מפרשי סנטר'. במקומות שונים נדרשו מספר שכבות שונה של הגזה. החל מארבע שכבות ויותר. בעיתוי [[מונטנה]] הומלץ לקחת פיסת גזה גדולה ולקפלה מספר פעמים רב לפני שמקפלים את שלושת הקפלים ותופרים, כמו כן הומלץ לסמן את אחד מצידי המסכה ב[[חוט]] שחור, כדי להבדיל בין הצד הפנימי לחיצוני.
 
==דפוסי המחלה==
שורה 73 ⟵ 72:
 
==חקר השפעת הספרדית==
ההיסטוריון [[גיא ביינר]] הראה שעל אף שייתכן שמגפת השפעת העולמית של 1918–1919 גרמה לשיעור תמותה יותר גדול מכל אירוע שנמשך פרק זמן דומה בכל תולדות האנושות, חקר השפעת הספרדית (שביינר מכנה "השפעת הגדולה") הוזנח במשך תקופה ארוכה, וקיבל תנופה רק לקראת סוף [[המאה העשריםה-20]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=גיא ביינר|שם=גילויה מחדש של מגפת השפעת הגדולה|כתב עת=זמנים|כרך=113|עמ=4-13|שנת הוצאה=2013|קישור=https://www.academia.edu/14708866}}}}
 
על פי אחת התאוריות, הווירוס נוצר ב[[מחנה צבאי]] אמריקני ב[[קנזס]] כתוצאה מפעולת שני מנגנונים גנטיים - [[סחיפה גנטית]] ו[[העברה אנטיגנית]] - בווירוסים ב[[עופות]] וב[[חזיר הבית|חזירים]] שגודלו במחנה. ברם, ראיות מבנייה מחדש של הווירוס שנעשתה לאחר מכן רומזות שהווירוס דילג לבני אדם היישר מעופות, בלי שעבר דרך חזירים.{{הערה|1=[http://www.influenzareport.com/ir/ai.htm Chapter Two : Avian Influenza by Timm C. Harder and Ortrud Werner]|שמאל=כן}}
 
[[קובץ:Reconstructed Spanish Flu Virus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ויריונים ששוחזרו ב-2005 מתוך תא שנדבק בשפעת הספרדית ב-1918, על ידי חוקרי ה-CDC]]
בפברואר [[1998]], קבוצה בראשותו של ג'פרי טאובנברגר מהמכון האמריקאי לפתולוגיה של הכוחות המזוינים שחזר דוגמות מהשפעת של 1918 מגופתה של אישה מאלסקה שהייתה קבורה במשך כמעט שמונה עשורים באדמה קפואה. אחת מארבע הדוגמות ששוחזרו הכילה חומר גנטי של הווירוס שהשתמר. בזכות הדוגמה, יכלו החוקרים לחקור את הווירוס, שהוצא מכלל פעולה בעזרת התרכובת הכימית Guanidinium thiocyanate, לפני שהועבר למכון. הדוגמה אפשרה לחוקרים לנתח לגמרי את מבני הגנים הקריטיים של הווירוס מ-1918.
 
שורה 90 ⟵ 89:
*[[המוות השחור|המגפה השחורה]]
*[[מגפת השפעת ב-2009]]
* [[שפעת העופות]]
* [[מגפת הקורונה (2019–2020)]]▼
* [[העברה אנטיגנית]]
▲* [[מגפת הקורונה (2019–2020)]]
*[[מסכת בד]]
*[[ציוד רפואי]]
 
==לקריאה נוספת==
* {{צ-ספר|מחבר=ג'ינה קולָטָה|שם=שפעת – עולם בצל מגפה: ההשתוללות ... בשנת 1918 וכיצד נוכל למנוע אסון נוסף בעתיד|מתרגם=יעל זיסקינד-קלר|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=[[הוצאת מטר - הוצאה לאור|מטר]]|שנת הוצאה=תשס"א 2000}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Spanish flu|שם ויקישיתוף=השפעת הספרדית}}
* [http://virus.stanford.edu/uda/ The Influenza Pandemic of 1918]
* [http://www.vlib.us/medical/parsons.htm The Spanish Lady and the Newfoundland Regiment]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/השפעת_הספרדית"