הקלטה והשמעה של קול – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנות ה-40 של המאה ה-20
מ הוספת קישור לשנות ה-50 של המאה ה-20
שורה 22:
לאחר מלחמת העולם השנייה תעשיית המוזיקה עברה מהפכה של ממש בעקבות הפיתוח של [[סרט מגנטי|הסרט המגנטי]] וה[[רשמקול]]. הטכנולוגיות הללו, אשר היוו את הבסיס לכל ההקלטות המסחריות משנות ה-50 עד שנות ה-80, הומצאו בגרמניה בשנות ה-30 והפיתוח שלהם הושלם על ידי מהנדס השמע האמריקני ג'ק מולין {{אנ|Jack Mullin}} וחברת אמפקס בסוף [[שנות ה-40 של המאה ה-20]].
 
תקליט הויניל אשר הושק לראשונה בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20, ושני הפורמטים העיקריים - תקליט ה-7 אינץ' ותקליט ה-12 אינץ' החליפו את תקליט ה-78 סל"ד במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20]].
 
הפיתוח העיקרי הבא הייתה [[קלטת שמע|קלטת השמע]] שחברת [[פיליפס]] פיתחה במהלך [[שנות ה-60 של המאה ה-20]]. בעקבות פיתוח זה יצא בסוף שנות ה-70 התקן המוזיקה ה"אישי" הראשון מסוגו - ה[[ווקמן]] של סוני, אשר סייע רבות לעלייה במכירות של הקלטות מוזיקה.