רמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם – הבדלי גרסאות

* '''החטיבה הכירורגית''', שבראשה עמד ד"ר ג'ון הרברט תומפסון, שהיה גם מנהל בית החולים. בחטיבה זו בלטו ד"ר [[נאיף חמזה|נאיף אמין חמזיחמזה]], מנתח ו[[גינקולוג]] [[דרוזי]]-[[לבנוני]] שנשאר בארץ עד לאחר קום המדינה; כאשר הפך בית החולים לבית חולים יהודי, הוא נטל [[אמבולנס]], מילא אותו בציוד רפואי, ברח איתו ללבנון ולא מילא את הבטחתו להחזירו.

בבית החולים היה גם אגף לאסירים, שנוהל על ידי ד"ר חאמזיחמזה. את מכון הרנטגן ניהל ד"ר אמיל משה קליינהאוז, ואת בית המרקחת בולוס ואטללה, ומעט מאוחר יותר אקסל פרויליך, שהיה למנהלו הראשון של בית המרקחת ברמב"ם.

ד"ר חאמזיחמזה, שהיה סגן מנהל בית החולים, קיבל את רשותו של ד"ר ניסנבאום, הנציג הרפואי של העירייה, ליטול [[אמבולנס]] עד הגבול הלבנוני לאחר שהבטיח בהן צדקו להחזירו לבית החולים. מאוחר יותר התברר כי האמבולנס היה מלא ב[[ציוד רפואי]] ובתרופות ומעולם לא הוחזר. הנזק הכספי היה ניכר ובבית החולים חסרו תרופות, חמרי חבישה, ציוד ומכשירי ניתוח. 10 ימים לאחר צאתם של הבריטים נכנסו לבית החולים צוותי [[מרכז רפואי בני ציון|בית החולים רוטשילד]] של עיריית חיפה, ולאחר כשבועיים ב-[[15 במאי]],{{הערה|{{דבר||בית החולים הממשלתי בחיפה מתארגן מחדש|1948/06/20|00320}}}} נמסר בית החולים באופן רשמי לידי גזבר עיריית חיפה, מרדכי בודוך, ששימש כמנהל בית החולים למשך יום אחד.