הקיבוץ הארצי השומר הצעיר – הבדלי גרסאות

מ
מ (←‏היסטוריה: שגיאה לקסיקלית)
מ (←‏היסטוריה: פיסוק)
==היסטוריה==
[[קובץ:BEITHAKIBUTZHAARTZI.jpg|250px|ממוזער|בית הקיבוץ הארצי בתל אביב (בתכנון אדריכל [[שמואל מסטצ'קין]])]]
ראשוני העולים מתנועת השומר הצעיר הגיעו לארץ ישראל בשנת [[1919]]. בשנת [[1920]] הוקם הקיבוץ הראשון של יוצאי התנועה שיסדו את היישוב [[בית אלפא]] בשנת [[1922]]. בשנים הראשונות, היה הקשר, בין הקיבוצים יוצאי התנועה לתנועה מחוץ לישראל, ובינם לבין עצמם, מזערי ולא מאורגן.
 
בשנת [[1926]] החלו נציגי הקיבוצים להיפגש לצורך הקמת תנועה משותפת, וביולי שנה זו התכנסה מועצה ארצית, שהחליטה על הקמת '''הקיבוץ הארצי'''. בשלב זה מנתה התנועה ארבעה קיבוצים: [[מרחביה (קיבוץ)|מרחביה]], [[עין שמר]], [[מעברות]] ו[[משמר העמק]]. [[בית אלפא]] לא הצטרף לתנועה בשלב זה עקב חילוקי דעות.
 
התחדשות העלייה לארץ ישראל בשנת [[1928]] הביאה לגידול במספר קיבוצי התנועה, ובמקביל הצטרפו לתנועה קיבוצים קיימים. במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] הוכפלה התנועה כמה וכמה פעמים עד שבסופן הגיעה לכדי כ-7,000 נפש בעשרות קיבוצים ועשרות אלפי חניכי תנועת הנוער שלה, [[השומר הצעיר]], התחנכו להגשמה בקיבוץ על ידי עשרות שליחים לכל רחבי אירופה ואף ל[[ארצות-הברית]]. במקביל הוקמו ארגוני-בת שצמחו גם הם במהירות, כמו קרן למימון הקיבוצים, הוצאת ספרים, שבועון שהפך ב-1941 ליומון, ועוד.{{הערה|ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ, פרקים 3 ו-8}}
 
בשנת [[1946]] הקים הקיבוץ הארצי יחד עם השומר הצעיר ו[[הליגה הסוציאליסטית]] את [[מפלגת פועלים השומר הצעיר]]. בשנת [[1948]], ערב קום [[מדינת ישראל]], התאחדה המפלגה עם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] והקימה את מפלגת הפועלים המאוחדת - [[מפ"ם]]. בבחירות לכנסת הראשונה שנערכו ב-1949 זכתה התנועה ב-19 מנדטים והפכה ל[[מפלגה]] השנייה בגודלה ב[[הכנסת|כנסת]].
3

עריכות