הבדלים בין גרסאות בדף "האודליסק הגדולה"

אין תקציר עריכה
{{בעבודה}}
{{יצירת אמנות
|שם=האודליסק הגדולה
 
==אודות היצירה==
[[ממלכת נאפולי|מלכת נאפולי]] קרוליין בונפרטה, אחותו של [[נפוליאון בונפרטה]], הזמינה את הציור מאנגר.<ref>Weston, Helen (1996). "A Look Back on Ingres". Oxford Art Journal. 19 (2): 114–116.</ref> הציור הושלם בשנת 1814.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת="Caroline Murat, la Grande Odalisque et les "Bains de mer" sur le môle de Portici"|אתר=Bulletin du Musée Ingres|כתובת=https://www.academia.edu/1644297/Caroline_Murat_La_Grande_Odalisque_et_les_Bains_de_Mer_sur_le_mole_de_Portici|שפה=fr|תאריך_וידוא=2020-05-24}}}} בעבודתו על גופה העירום של האישה בציור, אנגר הושפע מהציורים "[[ונוס מאורבינו]]" של [[טיציאן]] ו-"[[ונוס הישנה]]" של [[ג'ורג'ונה]]. הוא שאב גם השראה מ-"דיוקנה של מאדאם רקמייה" של [[ז'אק-לואי דויד]] בציור תנוחתה הייחודית של האישה - גב כלפי הצופה וראש מופנה. הצייר תיאר את האנטומיה של הפילגש בצורה מעוותת. הראש הקטן והאיברים המוארכים הם רק חלק מטכניקות המזוהות עם ה[[מנייריזם]], כמו ציורו של [[פארמיג'אנינו]], "[[המדונה בעלת הצוואר הארוך]]"<ref>Kleiner, Fred; Christian J. Mamiya (2005). Gardner’s Art Through the Ages (12 ed.). California: Wadsworth/Thompson Learning. pp. 826–827. ISBN 0-534-64091-5.</ref> שגם בו הדמות המצוירת סובלת מחוסר פרופורציה בחלקי גופה.
 
השילוב בין אלמנטים קלאסיים לבין טכניקות מזרם הרומנטיציזם עורר ביקורות חריפות בעת הצגת הציור לראשונה בשנת 1814. רבים ממבקריו של אנגר סברו כי הוא קורא תיגר על הסגנון האמנותי העכשווי. כאשר היצירה הוצגה בסלון בפריז בשנת [[1819]], אחד המבקרים טען שלדמות אין עצמות, שרירים, דם, חיות או כל משהו אחר שמאפשר דמיון.<ref>Benjamin, Roger (December 2000). "Ingres Chez Les Fauves". Art History. 23 (5): 754–755. 10.1111/1467-8365.00242.</ref> הדעה הכללית על אנגר הייתה שהוא מתעלם מהאנטומיה הגופנית שהייתה מאופיינת עם סגנון הריאליזם. הצייר העדיף קווים ארוכים, עקמומיות וכן שימוש בשפע במוטיבי תאורה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת="Une Odalisque"|אתר=Louvre Museum|כתובת=https://web.archive.org/web/20080118010317/http://www.louvre.fr/llv/oeuvres/detail_notice.jsp?CONTENT%3C%3Ecnt_id=10134198673226311&CURRENT_LLV_NOTICE%3C%3Ecnt_id=10134198673226311&FOLDER%3C%3Efolder_id=9852723696500815&fromDept=true&baseIndex=5&bmUID=1189640260361&bmLocale=en|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-24}}}} רבים המשיכו לבקר אותו גם במהלך שנות ה-20 של [[המאה ה-19]].
 
מבקריו של הצייר טענו כי הוא הוסיף מספר מיותר של [[חוליה (אנטומיה)|חוליות]] לגבה של האודליסק. רבים תפסו את העיוות הזה כמשגה, אבל מחקרים הראו כי למעשה אנגר עשה זאת במכוון.<ref>Hautefeuille, Annie (2 July 2004). "Little extra out the back". The Australian. p. 16.</ref> נעשו מחקרים שמדדו נשים אמיתיות כדי לבדוק אם ניתן לסובב את הגוף בצורה המתוארת ביצירה. נמצא כי הגב של האישה עקום, סיבובו של ה[[אגן]] אינו אפשרי במציאות והיד השמאלית קצרה מהימנית. הפרשנות המקובלת לאותו עיוות היא שאנגר ידע שכל מטרתה של האישה בציור היא לספק את תאבותיו של הסולטן, ולכן הוא רצה לצייר עיוות סמלי. יתר על כן, המרחק הרב בין האגן לבין מבטה של האישה מסמל את רגשותיה העמוקים ומחשבותיהואת מחשבותיה.{{הערה|{{קישור כללי|כותרת= "Extra vertebrae in Ingres' La Grande Odalisque"|אתר=Journal of the Royal Society of Medicine|כתובת=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1079534/|שפה=en|תאריך_וידוא=2020-05-24}}}}
 
==הערות שוליים==
משתמש אלמוני