ג'עפר א-צאדק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
ח'ליף ==> ח'ליפה
שורה 33:
 
==מוצאו==
ג'עפר אבן מוחמד נולד ב-[[20 באפריל]] [[702]], ב[[אל-מדינה|מדינה]]. הוא בנו של [[האימאם השיעי]] החמישי, [[מוחמד אל-באקר]]; בדומה לשאר האימאמים השיעים, הוא צאצא של [[מוחמד]] דרך בתו [[פאטמה]]. אמו של ג'עפר, פארוא בנת אל-קאסם הייתה נינתו של [[אבו בכר]], ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] הראשון.
 
==למדנותו==
שורה 49:
 
==תחת שלטון בית אומיה==
ג'עפר א-צאדק חי בתקופה לא שקטה, בה בוצעו מספר ניסיונות לחולל הפיכה נגד שלטונם המתערער של [[בית אומיה|האומיים]]. השיעים נחשבו למרדנים והיוו סכנה ליציבות שלטון ה[[ח'ליףליפה|ח'ליפים]] הסונים, ועל כן נרדפו על ידי המשטר. זמן קצר לאחר מות אביו של ג'עפר, [[מוחמד אל-באקר]], דודו של ג'עפר [[זייד אבן עלי]] ניסה למרוד נגד האומיים. ג'עפר לא לקח חלק במרידה, אולם רבים מקרובי משפחתו נהרגו על ידי השלטונות, ובכלל זה דודו, ואחרים נענשו. לבסוף, הצליחו ה[[בית עבאס|עבאסים]] להפיל את שלטונו של בית אומיה ב-[[750]], כאשר היה ג'עפר בן 48.
 
מספר קבוצות מורדות ניסו לשכנע את ג'עפר לתמוך בהם, אולם הוא התחמק מבקשותיהם, ולא ניסה למרוד בעצמו. לטענת מקורות שיעיים, הוא שרף את מכתביהם אל הפונים אליו, שהבטיחו לו את ה[[ח'ליפה|ח'ליפות]]. יש הטוענים, כי שתיקתו הזהירה של ג'עפר לגבי עמדותיו האמיתיות ביססה את ה"[[תקיה]]" (הסתרת אמונותיך והטעיית האויב בעת רדיפה) כדוקטרינה שיעית. על פי השקפת השיעים, העמימות שנקט, והתמקדותם של האומיים באיומים אחרים בשל כך, אפשרה לג'עפר להמשיך לבסס את מעמדו כמשפטן מוביל, ולארגן בתי ספר להפצת מסר האסלאם השיעי.