איחוד קאלמאר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הערות שוליים
מ ניסוח
שורה 41:
הייסוד הרשמי של האיחוד התרחש בעיר [[קלמר (כפר)|קאלאמר]] השוודית, שם הוכתר [[אריק מפומרניה]] למלך שלוש הישויות בשנת [[1397]]. מרכז הכוח של האיחוד היה ממוקם בדנמרק, אך המדינות נשלטו בעיקר על פי חוקים ומסורות משלהן. האיחוד החזיק מעמד עם הפסקות קצרות משנת [[1397]] עד [[1448]]. בעקבות זאת, רק האיחוד האישי עם נורווגיה - עם כמה הפרעות - נותר בתוקף (עד [[1814]]), ואילו המלכים הדנים הצליחו לשלוט רק בשבדיה לתקופות קצרות. עד ששבדיה פרשה באופן סופי על ידי הכרזתו של [[גוסטב ואסה, מלך שוודיה|גוסטב וסה]] למלך שבדיה בשנת [[1523]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://danmarkshistorien.dk/leksikon-og-kilder/vis/materiale/kalmarunionen-1397-1523/?tx_historyview_pi1%5Blang%5D=1&|הכותב=|כותרת=Kalmarunionen, 1397-1523|אתר=danmarkshistorien|תאריך=}}</ref>
 
טכנית, המדינות לא ויתרו רשמית על [[ריבונות]]ן או על [[עצמאות]]ן, אך במושגים פרקטיים, הן היו יחידות [[אוטונומיה|אוטונומיות]] בלבד, כשה[[מונרך]] מחזיק בריבונותן, ובפרט מוביל את [[יחסי חוץ|יחסי החוץ]] שלהן. למדינות היו [[אינטרס]]ים שונים משלהן (במיוחד אי שביעות הרצון של ה[[אצולה]] השוודית מהתפקיד המרכזי ששיחקהשמילאה דנמרק באיחוד), דבר שהוביל בסופו של דבר ל[[עימות]] בין המדינות המאוחדות, ולפער ביניהן, שהלך והתעצם עד לפירוק האיחוד בשנת [[1523]], כש[[גוסטב ואסה, מלך שוודיה|גוסטב ואסה]] הפך למלך שוודיה. טכנית, האיחוד מעולם לא בוטל. [[נורווגיה]] ו[[קולוניה|מושבותיה]], המשיכו להוות חלק מדנמרק, כחלק מממלכת [[דנמרק-נורווגיה]], תחת [[שושלת אולדנבורג]], למשך מספר מאות לאחר פירוקו של איחוד קאלמאר.
 
== קישורים חיצוניים ==