אחריות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אעביר את זה בהמשך לאחר עריכה |
←אחריות ותפקיד: פחות אנציקלופדי |
||
שורה 32:
== אחריות ותפקיד ==
"אחריות היא מרכיב הכרחי בכל תפקיד שאנו נוטלים על עצמנו, בין אם מדובר בתפקידים במעגל החיים, כמו נישואים, הוֹרוּת וחברוּת, ובין אם מדובר בתפקיד שממלאים בהיותנו חלק מחברה, כמו מקצוע, עיסוק, אזרחות ומנהיגות. למעשה כל חיינו החברתיים מעוגנים בתפקידים, משום שאנו פועלים במסגרת העולם האנושי ומעורבים בו, ולפיכך נושאים בתפקיד שמקנה אחריות על פעולותינו." אדם בוגר חייב לקחת בחשבון את סביבתו ולהיות בעל יכולת לבצע שיפוט הולם. כך, אי-ידיעה של כללי המציאות אינה פוטרת מאחריות. זהירות היא חלק מהותי מאחריות, והיא כוללות חיזוי אירועים מקריים והגנה מפניהם. אנו אחראים לדברים שנגרמו עקב חוסר הזהירות שלנו. מעשים שנעשים שלא במתכוון עלולים להביא לתוצאות חמורות, למשל תאונות דרכים. יש להניח כי לנהג הפוגע אין כוונה ממשית לפגוע בזולת, אבל בנהיגתו הוא לא התחשב בסביבה ובאנשים אחרים, ועובדה זו מטילה עליו את האחריות. עדיין אין מאשימים אותו בזדון, אבל חלה עליו אחריות מלאה. {{הערה| אבו-חסין, ג'מאל וסמדר גונן. "אחריות לחינוך וחינוך לאחריות". תל-אביב: מכון מופת. 2013. עמ' 65,42}} קרשנר (Kershnar) טוען שאי-אפשר להפריד בין האישיות המוסרית לבין המעשים הנובעים מהתפקיד. והאדם הפרטי אינו יכול להתנער מן האחריות שבה הוא נושא כממלא תפקיד. דן ענבר בוחן את הקשר שבין סמכות הקשורה בתפקיד לבין אחריות, וטוען שהסמכות הכוללת נהלים, יוצרת במידה מסוימת את גבולות האחריות. "כאשר הקשר בין פעולה לתוצאה אינו ידוע במלואו ואינו ניתן לשליטה, היכולת לקבל ולשאת באחריות, (הן לפעולה והן לתוצאה), תיגזר מממדים מוסריים שהם מעבר להגדרות התפקיד הפורמליות." {{הערה| ענבר דן, "אחריות". תל-אביב:ספריית פועלים. 1983. עמ'36.}} יתר על כן, זיגמונד באומן טוען שאחריות עומדת בניגוד למחויבות, והיא מתעוררת רק כאשר המחויבות החוזית או הסמכות פוחתת או אינה קיימת. וככל שיש יותר אחריות מוסרית כן אנו שרויים בחרדה ובדאגה. "רק חרדת קודש, אהבה ואמביוולנטיות פנימית מאפשרות אחריות אמתית, והיא הקרקע למוסריות ולקולו הלא נשמע של האחר, ולא אחריות בלתי מותנית בנוסח של לוינס"
==ראו גם==
| |||