אשקלון (עיר עתיקה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←תולדות העיר: מראי מקום בספר מקבים |
Liadmalone (שיחה | תרומות) מ ←תולדות העיר: הוספת מקור |
||
שורה 25:
אשקלון נבנתה מחדש ב[[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]] והייתה ל[[נמל]] ימי חשוב.
בתקופת שלטונו של [[יונתן הוופסי]], התקבל הצבא ה[[חשמונאים|חשמונאי]] באשקלון באהדה,{{הערה|'''[[מקבים א]]''', [[S:ספר המקבים א י|פרק י]], סעיף פו; [[S:ספר המקבים א י|פרק יא]], סעיף ס.}} וזאת בניגוד ליחסם של תושבי ערי החוף האחרות.{{הערה|שם=שטרן מחקרים 96|[[מנחם שטרן]], '''מחקרים בתולדות ישראל בימי הבית השני''', עמ' 96.}}
בשנת 104 לפנה"ס הצליחו תושבי אשקלון להשיג [[אוטונומיה]], על זאת מעיד תאריך העיר המתחיל משנה זו.
בימי המלך החשמונאי [[אלכסנדר ינאי]], כאשר כל אזור החוף שמדרום ל[[כרמל]] עבר לשליטת הממלכה החשמונאית, נשארה אשקלון עצמאית והייתה מובלעת הלניסטית בשל קשריה ובריתה עם [[מצרים התלמיית]].{{הערה|שם=שטרן מחקרים 96}} ב[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]] תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני, סופרים ופילוסופים יוונים רבים, כגון [[אנטיוכוס מאשקלון]], היו מילידי העיר.{{הערה|1={{קתדרה|יוסף גייגר|אנשי רוח יוונים מאשקלון|60.3|60, יוני 1990, עמ' 16-5}}}} שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון, והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה [[עשתורת]] שנתגלגלה ב[[אפרודיטה]] בתקופה ההלניסטית.
| |||