תל אשדוד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עמית אבידן (שיחה | תרומות) |
Liadmalone (שיחה | תרומות) |
||
שורה 37:
לאחר [[מלחמת הדיאדוכים]] נכללה אשדוד בתחום [[בית תלמי|ממלכת בית תלמי]], אולם בשנת [[220 לפנה"ס]], בעקבות ניצחונו של [[אנטיוכוס השלישי]] על [[מצרים התלמיית]] ב[[קרב פניום]], עברה השליטה על ארץ ישראל בכלל ועל אשדוד בפרט לידי [[הממלכה הסלאוקית]].
העיר שגשגה כאזוטוס תחת השלטון ההלניסטי, עד ל[[מרד החשמונאים]]. במהלך המרד מוזכרת העיר מספר פעמים. ראשית, בהקשר של [[קרב אמאוס]], כאשר [[הצבא הסלאוקי]] ברח מפני ה[[חשמונאים]] לערים ההלניסטיות יבנה ואשדוד: {{
בהמשך הותקפה אשדוד על ידי [[יהודה המכבי]] ואחיו: {{
▲בהמשך הותקפה אשדוד על ידי [[יהודה המכבי]] ואחיו: {{ציטוט|תוכן="וִיהוּדָה פָּנָה לְאַשְׁדוֹד בְּאֶרֶץ הַנָּכְרִים, הָרַס אֶת-בָּמוֹתֵיהֶם, שָׂרַף בָּאֵשׁ אֶת-פְּסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם..."|מקור=חשמונאים א', ה', ס"ח}}
אולם אשדוד המשיכה להתקיים עד לכיבושה, בשנת [[147 לפנה"ס]] על ידי [[יונתן הוופסי]] כחלק ממלחמתו של האחרון נגד אפולוניוס, אחד משריו של [[דמטריוס השני]] ניקטור. בתום הקרב החריב יונתן את המקדש שהוקם לכבוד [[דגון]].{{הערה|חשמונאים א, י, סז, פד}} בהמשך נכבשה אשדוד על ידי [[יוחנן הורקנוס הראשון]] ונכללה בתחומי [[ממלכת החשמונאים]],{{הערה|מתוך '''האטלס ההיסטורי-תולדות עם ישראל: מימי האבות עד ימינו''', בעריכת [[אלי בר-נביא]], [[ידיעות ספרים|הוצאת ידיעות אחרונות]], תל אביב, אפריל [[1994]], עמ' 46 - 47}} אולם עם כיבוש ארץ ישראל על ידי [[גנאיוס פומפיוס מגנוס|פומפיוס]], צומצמה שטחה של הממלכה החשמונאית. במסגרת הצמצום הוחלט כי רק השטחים בהם האוכלוסייה היהודית היוותה את הרוב, נותרו תחת שלטונו של [[הורקנוס השני]], נכדו של יוחנן הורקנוס הראשון. כך למעשה נלקחו מן הממלכה החשמונאית רוב השטחים אותם כבש יוחנן הורקנוס הראשון ו[[אלכסנדר ינאי]] בנו, לרבות אשדוד.{{הערה|מתוך '''האטלס ההיסטורי-תולדות עם ישראל: מימי האבות עד ימינו''', בעריכת אלי בר-נביא, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, אפריל 1994, עמ' 34}} [[יוסף בן מתתיהו]] מתייחס לכך בספרו [[מלחמת היהודים|תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] (ספר א', פרק ז', סעיף ז'): {{ציטוט|תוכן="הוא קרע מגבול היהודים גם את ערי [[חילת סוריה]], אשר כבשו לפנים במלחמה, ושם אותן תחת פקדת נציב הרומאים וסגר את היהודים בגבולות נחלתם לבד...הוא שחרר גם מעל היהודים את הערים בתוך הארץ שלא הספיקו להרסן: את [[סוסיא (יישוב עתיק)|סוסיא]] ו[[בית שאן#היסטוריה|בית שאן]] ואת [[פלה (יישוב קדום)|פחל]] ואת שמרון ואת [[יבנה#היסטוריה|יבנה]] ואת [[מרשה]] ואת אשדוד...את כל הערים האלה השיב פומפיוס לתושבים השוכנים בהן וספח אותן על הנציבות הסורית"}}.▼
▲אולם אשדוד המשיכה להתקיים עד לכיבושה, בשנת [[147 לפנה"ס]] על ידי [[יונתן הוופסי]] כחלק ממלחמתו של האחרון נגד אפולוניוס, אחד משריו של [[דמטריוס השני]] ניקטור. בתום הקרב החריב יונתן את המקדש שהוקם לכבוד [[דגון]].{{הערה|חשמונאים א, י, סז, פד}} בהמשך נכבשה אשדוד על ידי [[יוחנן הורקנוס הראשון]] ונכללה בתחומי [[ממלכת החשמונאים]],{{הערה|מתוך '''האטלס ההיסטורי-תולדות עם ישראל: מימי האבות עד ימינו''', בעריכת [[אלי בר-נביא]], [[ידיעות ספרים|הוצאת ידיעות אחרונות]], תל אביב, אפריל [[1994]], עמ' 46 - 47}} אולם עם כיבוש ארץ ישראל על ידי [[גנאיוס פומפיוס מגנוס|פומפיוס]], צומצמה שטחה של הממלכה החשמונאית. במסגרת הצמצום הוחלט כי רק השטחים בהם האוכלוסייה היהודית היוותה את הרוב, נותרו תחת שלטונו של [[הורקנוס השני]], נכדו של יוחנן הורקנוס הראשון. כך למעשה נלקחו מן הממלכה החשמונאית רוב השטחים אותם כבש יוחנן הורקנוס הראשון ו[[אלכסנדר ינאי]] בנו, לרבות אשדוד.{{הערה|מתוך '''האטלס ההיסטורי-תולדות עם ישראל: מימי האבות עד ימינו''', בעריכת אלי בר-נביא, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, אפריל 1994, עמ' 34}} [[יוסף בן מתתיהו]] מתייחס לכך בספרו [[מלחמת היהודים|תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] (ספר א', פרק ז', סעיף ז'):
:{{ציטוטון|הוא קרע מגבול היהודים גם את ערי [[חילת סוריה]], אשר כבשו לפנים במלחמה, ושם אותן תחת פקדת נציב הרומאים וסגר את היהודים בגבולות נחלתם לבד...הוא שחרר גם מעל היהודים את הערים בתוך הארץ שלא הספיקו להרסן: את [[סוסיא (יישוב עתיק)|סוסיא]] ו[[בית שאן#היסטוריה|בית שאן]] ואת [[פלה (יישוב קדום)|פחל]] ואת שמרון ואת [[יבנה#היסטוריה|יבנה]] ואת [[מרשה]] ואת אשדוד...את כל הערים האלה השיב פומפיוס לתושבים השוכנים בהן וספח אותן על הנציבות הסורית.}}
ב[[התקופה הרומית בארץ ישראל|תקופה הרומית]] שגשגה אשדוד כ[[עיר נמל]] מרכזית.{{הערה|[http://www.orianit.edu-negev.gov.il/asd50/cp/homepage/histori3.htm מתוך אשדוד בידי עמים שונים, באתר www.orianit.edu-negev.gov.il]}} בשנת [[30 לפנה"ס]] חידש [[אוגוסטוס קיסר]] את מלכותו של [[הורדוס]] בארץ ישראל ומסר לידיו את השליטה על ערי [[מישור החוף הדרומי]] וביניהם על אשדוד.{{הערה|מתוך '''האטלס ההיסטורי-תולדות עם ישראל: מימי האבות עד ימינו''', בעריכת אלי בר-נביא, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, אפריל 1994, עמ' 50 - 51}} בשנת [[41|41 לספירה]] נכללה אשדוד בתחומי ממלכתו של [[אגריפס הראשון]], אשר בשל קרבתו לקיסרי [[השושלת היוליו-קלאודית]] הצליח לאחד מחדש את ממלכת סבו, הורדוס, תחת שלטון יהודי. בשנת [[66|66 לספירה]], עם פרוץ [[המרד הגדול|המרד היהודי ברומאים]], נכללה העיר בתחומי שליטת המורדים, אולם בשנת [[67|67 לספירה]] נכבשה מידיהם על ידי [[אספסיאנוס]], [[קיסרי רומא|קיסר רומא]].{{הערה|מתוך '''האטלס ההיסטורי-תולדות עם ישראל: מימי האבות עד ימינו''', בעריכת אלי בר-נביא, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב, אפריל 1994, עמ' 53}} חשיבותה של העיר נשמרה עד ל[[המאה ה-4|מאה ה-4]], אז התרחבה העיר [[אשדוד ים]] - '''אַזוֹטוֹס פָּארָאלְיוּס''' וחשיבותה של העיר דעכה בהדרגה.
| |||