גרינסבורו (קרוליינה הצפונית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27291063 של תמר הירדני (שיחה)
שחזור הערך לצורתו המקורית לפני שהשחתתי אותו
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן}}
{{עיר
|שם=גרינסבורו
שורה 27 ⟵ 28:
|יחידה שלטונית שנייה=גילפורד
}}
'''גרינסבורו''' (ב[[אנגלית]]: '''Greensboro''') היא עיר ב[[מחוז גילפורד]] שב[[קרוליינה הצפונית]]. גרינסבורו היא העיר השלישית בגודלה בקרוליינה הצפונית והגדולה ביותר במחוז גילפורד. במפקד האוכלוסין של שנת [[2000]] היו בעיר כ-223,891 תושבים. בשנת [[2007]] היו בעיר 248,111 תושבים וב-[[2008]] אוכלוסיית העיר הייתה 258,671 תושבים.
 
בעיר נולדו מפורסמים רבים כמו: [[או. הנרי]], [[דולי מדיסון]] ו[[אדוארד מורו]].
'''גרינסבורו''' (ב[[אנגלית]]: '''Greensboro''') היא עיר ב[[מחוז]] גילפורד שב[[קרוליינה הצפונית]]. היא העיר השלישית בגודלה במדינה והגדולה ביותר במחוז. במשך עשרות שנים נחשבה גרינסבורו למרכז ה[[טקסטיל]] וה[[טבק (חומר גלם)|טבק]] של קרוליינה הצפונית. במפקד אוכלוסין שנערך ב-[[2000]] נמנו בגרינסבורו 223,891 תושבים וכיום (2020) מונה אוכלוסייתה כמעט 300,000 איש. בעיר נולדו או התגוררו כמה מפורסמים ובהם [[או. הנרי]], [[דולי מדיסון]] ו[[אדוארד מורו]].
 
==היסטוריה==
===הכפר שקדם לעיר===
שורשיה של גרינסבורו נעוצים בהגירתה של קהילת [[קווייקרים]] (שכונו אז "ידידים" - Friends) מ[[פנסילבניה]], לקרוליינה הצפונית, אשר הקימה ב-[[1750]] [[כפר]] קטן בשם קייפ-פייר (Capefair) באזור שהיה אז [[יער|מיוער]] בצפיפות ועשיר מאד בשיחי [[אוכמניות]]. הכפר נבנה על חלקת אדמה קטנה שנרכש משבט [[אינדיאנים|אינדיאני]] מקומי תמורת 98 [[דולר]]ים ונסללו בו שלושה [[רחובות]] [[ישרים מקבילים|מקבילים]] בציר [[צפון]]-[[דרום]], שנחצו על ידי שלושה רחובות מקבילים בציר [[מזרח]]-[[מערב]]. ששה רחובות אלה קיימים עד היום במרכזה ה[[היסטוריה|היסטורי]] של גרינסבורו, והם Greene, Elm, Davie, Gaston, Market, Sycamore.
 
במשך כמה שנים נסמכה הקהילה על שירותי [[דת]] שחלקה עמה קהילת קווייקרים שהתגוררה בסמוך ואשר הגיעה כמה שנים קודם לכן, עד שב-[[1754]] זכתה קהילת קייפ-פייר למעמד של קהילה עצמאית והורשתה לנהל את מוסדות הדת שלה בעצמה. הקהילה נקראה "הידידים של ניו-גארדן בקייפ-פייר" ("Friends at New Garden in Capefair"). שני שמות אלה מונצחים עד היום בגרינסבורו בשתי שדרות מרכזיות - Friendly ו-New Garden. שם הכפר, קייפ-פייר, מונצח ב[[נהר]] המנקז את כל מרחב גרינסבורו וסביבתה אל [[האוקיינוס האטלנטי]].
 
בשלוש השנים הבאות גדלה הקהילה במהירות ומשכה מצטרפים חדשים שהגיעו ממרחקים. היא הפכה לקהילה הקווייקרית החשובה ביותר בקרוליינה הצפונית ואף שימשה כ"קהילת אם" לקהילות קטנות רבות במדינה.
 
===הקמת גרינסבורו===
במהלך [[מלחמת העצמאות של ארצות הברית]] ב-[[1781]] התחולל באזור [[קרב]] גדול בין ה[[צבא]] ה[[בריטניה|בריטי]] ל[[הצבא הקונטיננטלי|צבא הקונטיננטלי]]. בראש הכוחות המקומיים עמד [[מייג'ור גנרל]] [[נתנאל גרין]] (Nathanael Greene), בן למשפחה קווייקרית מ[[רוד איילנד]], שהיה אחד מארבעת המפקדים הבכירים ביותר בצבא הקונטיננטלי במלחמה. הקרב התחולל מעט מערבה מקייפ-פייר, באזור [[בית המשפט המחוזי]] של גילפורד, אשר שימש אז כ[[מושב המחוז]] והוא הסתיים במפלה מול הכוחות הבריטיים.
 
למרות זאת, נחשב הקרב להצלחה ב[[מורשת קרב|מורשת הקרב]] האמריקנית, שכן הצבא הבריטי ספג אבדות רבות שהחלישו אותו והביאו למפלתו הסופית ב[[מלחמה]]. בשל כך ומסיבות רבות נוספות העניק [[הקונגרס הקונטיננטלי]] לגרין את [[מדליית הזהב של הקונגרס]], וב-[[1808]] החליפו בני קייפ-פייר את שם כפרם ל- Greensborough, כלומר "עירו של גרין". צורת כיתוב מיושנת זו שונתה ב-[[1895]] ל-Greensboro.
 
החלפת השם ב-1808 לוותה בהכרה רשמית של גרינסבורו כ[[עיר]], שכללה מבחינה מוניציפלית, לבד מהשטח הבנוי, גם את אזור [[שדה קרב|שדה הקרב]] ההיסטורי ואת בית המשפט המחוזי. המוסד עצמו עקר לבית אחר במרכז העיר החדשה, בין הרחובות אלם ומרקט. ב-[[1821]] נמנו בגרינסבורו 369 תושבים.
 
===התעשייה מגיעה לעיר===
[[קובץ:White Oak Mills Greensboro NC 1909.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מפעל הכותנה White Oak Mills של חברת Cone בגרינסבורו, 1909]]
[[קובץ:Revolution Cotton Mills Greensboro 2020a.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|מפעל הכותנה Revolution של חברת Cone בגרינסבורו לאחר שיפוצו, 2020]]
[[קובץ:Revolution Cotton Mills Greensboro 2020b.jpeg|ממוזער|שמאל|250px|מקימי מפעלי הטקסטיל של חברת Cone בגרינסבורו]]
[[מהפכה|מהפך]] משמעותי התחולל בראשית שנות ה-40 של [[המאה ה-19]], כאשר הממשלה קבעה כי מסילת ה[[רכבת]] החדשה תעבור בגרינסבורו ותיקבע בה [[תחנת רכבת|תחנה]]. הדבר נעשה בהשפעתו של [[מושל]] קרוליינה הצפונית, ג'ון מוטלי מורהד (Morehead), שהיה בעל [[מטע]]ים בעיר. פעולה זו חיברה את גרינסבורו במהירות ל[[שוק (כלכלה)|שווקים]] בכל רחבי ארצות הברית, ובעיקר ל[[וושינגטון הבירה]], ל[[ניו אורלינס]] ול[[אטלנטה]] והיא הפכה למרכז ה[[תחבורה]] הראשי של האזור כולו.
 
בעקבות זאת התפתחה [[תעשייה]] רבה בגרינסבורו, בדמות [[מפעל]]ים שונים, בעיקר בתחום ה[[טקסטיל]] וה[[טבק (חומר גלם)|טבק]], שהעסיקו אלפי עובדים, וגרינסבורו הפכה ל[[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] של האזור כולו. העיר צמחה [[כלכלה|כלכלית]] ו[[דמוגרפיה|דמוגרפית]] בקצב מואץ ביותר ונקראה "Gate City", כלומר העיר המשמשת כשער למחוז.
 
====פעילות משפחת כהן (Cone)====
בין דמויות הבולטות בתחום הטקסטיל שהפכו את גרינסבורו ל[[מטרופולין]] הייתה משפחת כהן (Cone), אשר הקימה בעיר כמה מרכזי תעשייה ענקיים של טקסטיל שהתבססו על [[כותנה]] ומוצריה, ובהם [[פלנל]] ו[[דנים (בד)|ג'ינס]], בשיתוף משפחת שטרנברגר (Sternberger) היהודית אף היא. חברת Cone בנתה עבור אלפי עובדיה [[שכונה|שכונות]] מגורים סביב מרכזי התעשייה, ובהם [[בית מגורים|בתי מגורים]], [[בית ספר|בתי ספר]], [[מרכז קניות|מרכזי קניות]] ואפילו מגרשי [[ספורט]]. החברה אף הקימה [[בית חולים]] שנתן שירות בחינם לעובדים. באופן זה עיצבה החברה במידה רבה את קצב וצורת התפתחותה של גרינסבורו, ועל אף שרבים ממפעליה נסגרו בשנות ה-60 של המאה ה-20, המבנים, כמו גם השכונות ההיסטוריות המקיפות אותם, עדיין קיימים. גם בית החולים, הנקרא Cone Health Center עדיין פעיל והוא [[תעסוקה|המעסיק]] השני בגודלו בגרינסבורו עד ימינו, אחרי מחלקת ה[[חינוך]] של מחוז גילפורד. אחת [[שדרה|השדרות]] הראשיות בעיר נקראת על שם משפחת כהן.
 
ב-[[2010]] הסבה עיריית גרינסבורו בעזרתם של [[יזם|יזמים]] ומשקיעים את אחד המפעלים הנטושים של משפחת כהן, הנקרא Revolution על שם הרחוב שבו הוא שוכן, למרכז מגורים ו[[משרד]]ים אופנתי. הצלחתו העצומה של הפרויקט הביאה ליצירת פרויקטים דומים נוספים בעיר, ההולכים ומפותחים בקצב מואץ.
 
רוב מפעלי הטקסטיל שפעלו בעיר במשך עשרות שנים, כמו אלה של משפחת כהן, אוחדו או נסגרו במחצית השנייה של המאה ה-20, אולם גרינסבורו עדיין נחשבת ל"בירת הטקסטיל" וגם כיום (2020) פועלים בה בתי חרושת ומשרדים של חברות [[אופנה]] וטקסטיל ידועות, כמו [[תאגיד]] VF Corporation שבו חברות [[נאוטיקה]], [[דה נורת' פייס]] ו- Wrangler. גם חברת Cone עדיין פעילה בעיר תחת תאגיד Cone Burlington Industries.
 
===המאבק לשוויון זכויות===
בשנת 1951 היו שחורים כ-23% מתושבי העיר, ולראשונה נבחר אז נציג שחור למועצת העיר{{הערה|{{על המשמר||הכושי עושה את שלו|1951/06/08|00706}}}}. ב-1 בפברואר 1960 החלו סטודנטים שחורים בעיר במאבק נגד חוקים מפלים שאסרו על שחורים לשתות קפה ליד הדלפק בפינת המזנון של בית כל בו בעיר{{הערה|{{הבוקר||המלחמה על כוס קפה|1960/02/19|00714}}}}. מחאה זאת נמשכה במשך מספר חודשים עד שהאפליה הוסרה בחנויות רבות. החנות שבה התקיימה המחאה הפכה ברבות השנים למוזיאון לשוויון זכויות. במאי 1963 התקיים בעיר הפגנה גדולה נגד אפליית השחורים, בה נעצרו 175 מפגינים{{הערה|{{קול העם||מעצרי־כושים נוספים בדרום־אה"ב|1963/05/23|00109}}}}. ב-3 בנובמבר 1979, במהלך הפגנה נגד ה[[קו קלוקס קלאן]], נורו יריות לעבר המפגינים, שהרגו חמישה מהם{{הערה|{{מעריב|מארטה וודוול|נחשף סוכן ממשלתי שחדר לקו קלאס־קלאן|1980/07/16|00702}}}}.
 
==יהודים==
הקהילהיהודים היהודיתראשונים בגרינסבורוהגיעו החלהלגרינסבורו להתגבשלקראת בסוףשנת המאה ה-19,[[1900]]. עדבשנת שב-[[1908]] נוסדה רשמית קהילה יהודית בעירהעיר{{הערה|1=[http://www.shalomgreensboro.org/page.aspx?ID=88013 About Jewish Greensboro], 7/15/05, web site of Greensboro Jewish federation}}. הייתה זו קהילה משותפת של [[יהדות רפורמית|רפורמים]], [[יהדות קונסרבטיבית|קונסרבטיביים]] ו[[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] ואף על פי ששמה הרשמי היה "קהילה עברית רפורמית" היא כונתה "הקהילה העברית של גרינסבורו". בין ראשיה היו המשפחות כהן ושטרנברגר הרפורמיות שהוזכרו לעיל, וכן משפחת לבאואר (Lebauer) הקונסרבטיבית, שהקימה את הפארק הנקרא על שמה במרכז העיר כיום ובני הדור החמישי והשישי שלה עדיין מתגוררים בגרינסבורו. בשנת [[1909]] רכשה הקהילה מבנה ל[[בית כנסת]] ששימש לפני כן ככנסייה. מבנה זה שימש לתפילה עד בניית מבנה לכתחילה לבית כנסת ב-[[1924]]. בשנת [[1923]] קבלה הקהילה נשים כחברות קהילה, דבר שלא היה מקובל באותה תקופה.
 
ב-1944 הקהילה התפצלה, כאשר הקונסרבטיבים פתחו בגרינסבורו בית כנסת נפרד בשם "בית דוד", הפעיל כמרכז הקהילה עד ימינו (2019). בעקבות כך שונה ב-[[1949]] שם הקהילה המקורית ל"טמפל עמנואל" כדי לבדל אותה מן הקהילה הקונסרבטיבית{{הערה|[http://www.bethdavidsynagogue.org/about/index.asp About Beth David Synagogue]|שמאל=כן}}, זאת למרות מאמצים של ה[[אדמו"ר]] ה[[חב"ד]]י, [[יוסף יצחק שניאורסון]] לשמור על קהילה דתית אחת בגרינסבורו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31604&pgnum=61 אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ט, אגרת ב'תשצ], עמוד 61}}. באותה שנה פתחה הקהילה הקונסרבטיבית בית ספר יום ראשון לצד בית הכנסת, וב-1979 הוקם מבנה גדול יותר עבור בית ספר יהודי פרטי מלא בשם "בני שלום"{{הערה|[http://www.bnai-shalom.org/school/ What’s Going On at B’nai Shalom]|שמאל=כן}}, הפעיל עד ימינו (2018).
 
קהילת "טמפל עמנואל" הרפורמית מונה כ-350 משפחות והיא משתייכת לאיגוד הקהילות הרפורמיות{{הערה|[http://www.tegreensboro.org/about/index.php About Temple Emanuel: A Short History]|שמאל=כן}}. קהילת "בית דוד" הקונסרבטיבית, שהיא הגדולה מבין הקהילות בגרינסבורו, מונה כמה מאות משפחות (2019). [[בית חב"ד]] בראשות משפחת פלוטקין מייצג את מיעוט המשפחות האורתודוקסיות בעיר.
 
בשנת [[2001]] הוקם בגרינסבורו בית ספר פנימייה יהודי אליטיסטי בשם American Hebrew Academy{{הערה|שם=אתר הבית של AHA|https://americanhebrewacademy.org/}}, שיועד ליהודים מכל הזרמים.{{הערה|{{הארץ|שמואל רוזנר|פנימייה אליטיסטית קטנה מנסה לחבר בין כל הזרמים היהודיים|1.1463260|21 ביולי 2007}}}}. בית ספר זה, שנחשב לאחד הטובים בארצות הברית, שירת תלמידים, שכולם יהודים, שהגיעו מכל העולם, ובעיקר מ[[אמריקה הדרומית]]. בכל מחזור למדו כמה ילדים מ[[ישראל]]. בית הספר נסגר ביוני 2019.{{הערה|שם=אתר הבית של AHA}}.
 
לקהילת "בית דוד" בגרינסבורו קשרי ידידות עם קהילת [[הר אדר]]{{הערה|[http://img1.tapuz.co.il/forums/46811000.doc הרב נפתלי רוטנברג, אתגר של סולידאריות יהודית: על קשרי הר אדר – גרינסבורו, מוצאי שבת-קודש פרשת יתרו התשס"ה]}}.
שורה 78 ⟵ 47:
* {{עיר תאומה|קישינב|מולדובה}}
* {{עיר תאומה|מונבליארד|צרפת}}
 
==לקריאה נוספת==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Cone_Mills_Corporation פעילותה המסחרית של חברת Cone בגרינסבורו (אנגלית)]
 
==קישורים חיצוניים==