קסטינה – הבדלי גרסאות

'''קסטינה''' (ב[[ערבית]]: '''قسطينة''') היה [[כפר]] [[ערביי ארץ ישראל|ערבי]] ב[[השפלה|שפלה]] באזור [[קריית מלאכי]] של היום. קסטינה היה ממוקם על כביש מרכזי המוביל מ[[עזה]] ל[[יפו]] וגם מעזה ל[[לטרון]] ול[[ירושלים]] (עד היום מוכר המקום כ[[צומת מלאכי|צומת קסטינה]]), בגובה 50 מטר מעל [[פני הים]], והשתייך ל[[נפת עזה (המנדט)|נפת עזה]] שבמחוז עזה (1945). שטחי אדמותיו היו 12,019 דונם ובשנת 1945 מנה 890 נפשות.{{הערה|1=נגה קדמן, '''בצדי הדרך ובשולי התודעה''', ספרי נובמבר, 2008, עמ' 153.}} ב'מדריך הצבאי לפלשתינה' שחיבר המודיעין הבריטי בקהיר לקראת כיבושה של הארץ ב[[מלחמת העולם הראשונה]], נאמר שעד קסטינה - צפונית מזרחית לסואפיר - מיושבים הכפרים בעיקר על ידי צאצאיהם של [[פלאח]]ים מצרים ש[[אבראהים פאשא]] הביא לכאן בשנת 1832{{הערה|1=[[ב"ז קדר]], '''מבט ועוד מבט על ארץ ישראל''', הוצאת יד בן צבי, 1991, ע"מ 52}}.