המהפכה הצרפתית – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Prise de la Bastille.jpg|שמאל|ממוזער|350px|[[נפילת הבסטיליה]] ב-14 ביולי 1789. ציורו של [[ז'אן-פייר הואל]], 1789.]]

 

במהלך [[שנות ה-80 של המאה ה-18]], תחת שלטונו של המלך [[לואי השישה עשר]], קרסה הממלכה תחת עולו של משבר כלכלי שאי-אפשר היה לתקן את סיבות העומק שלו בגלל ה[[קורפורציה|חלוקה למעמדות]] ומשטר [[פריווילגיה חברתית|זכויות-היתר]]. ב-1789 לא היה יכול הכתר לשלם עוד את חובותיו או לגייס די כוח פוליטי להעברת הרפורמות הנדרשות, ונאלץ לכנס את [[אספת המעמדות של 1789|אספת המעמדות]] כדי להשיג את הסכמת כל נתיניו להעלאת מיסים. מהלך זה סימן את התמוטטות סמכותה של ה[[מלוכה אבסולוטית|מלוכה האבסולוטית]] ופתח את הדרך לבחינת מודלים חדשים, בהשפעת רעיונות [[עידן הנאורות]] שנפוצו בקרב המשכילים. עם פתיחת אספת המעמדות הכריזו פשוטי העם, "המעמד השלישי", כי הם דורשים שוויון אזרחי ו[[חוקה]], והקימו את [[האספה הלאומית בעת המהפכה הצרפתית|האספה הלאומית]]. השלטון ניסה לדכאם, אך ב-14 ביולי 1789 יצא ההמון בפריז לרחובות ו[[נפילת הבסטיליה|כבש את הבסטיליה]] בעוד המשמעת בצבא מתפוררת. המלך נכנע והסכים לשתף פעולה. כמו כן פרץ גל של [[הפחד הגדול|מהומות איכרים]] באזורי הכפר. ב-4 באוגוסט ניצלו זאת רודפי השוויון באספה כאמתלה ל[[ליל 4 באוגוסט 1789|ביטול זכויות-היתר המעמדיות]]. ב-26 באוגוסט אושררה [[הצהרת זכויות האדם והאזרח]], והאספה פנתה לערוך רפורמות נרחבות בתקווה ליצור [[מלוכה חוקתית]].

אחרי שהשמאל נחלש עקב מחזורי הטיהורים, החלה המהפכה לנטות ימינה לשמרנות לראשונה לאחר שנים של הקצנה. מנגנוני הטרור פורקו ושרידי המונטניארדים דוכאו בתקופה שנודעה כ"[[הריאקציה התרמידורית|ריאקציה התרמידורית]]". השמאל והימין דוכאו חליפות באיזון זהיר. לאחר שהסנקילוטים ניסו לערוך הפיכה ב-20 במאי 1795, חוסלו בסיסי הכוח שלהם ומארגניהם נעצרו; צעד דומה מצד המלוכנים המתעוררים, שערכו התקוממות ב-5 באוקטובר, הסתיים אף הוא בהבסתם ובדיכויים. הוועידה התרמידורית הכינה את "חוקת 1795", שהקפידה על בלמים ואיזונים וכיוונה לרצות את בעלי הרכוש. ב-1 בנובמבר נפתח שלטון הדירקטוריון, גוף מבצע בן חמישה אנשים שהיה אמור להתנהל בפיקוח המחוקק אך למעשה פעל כ[[דיקטטורה]]. המשטר החדש נשען יותר ויותר על [[צבא המהפכה הצרפתי|הצבא]], שהזרמת המשאבים וכוח האדם אליו הפכה אותו לגוף החזק בפוליטיקה הארצית. ב-4 בספטמבר 1797 ערך הדירקטוריון הפיכה צבאית ותפס את השליטה בגלוי לאחר שתוצאות הבחירות לא היו לרוחו. הממשל החדש איבד את מעט התמיכה שהייתה לו עם פרוץ מלחמת [[הקואליציה האנטי-צרפתית השנייה]] ב-1799; ב[[הפיכת 18 בברימר]], ב-9 בנובמבר אותה שנה, תפס המצביא [[נפוליאון בונפרטה]] את השלטון. הוא ביסס במהרה משטר יציב וסיים למעשה את המהפכה. נפוליאון ויתר אפילו על היומרה להנהיג שלטון ייצוגי, וב-1804 [[הקיסרות הראשונה|ביטל את הרפובליקה והכתיר עצמו לקיסר]].

{{היסטוריה של צרפת}}

== רקע ==

===המשטר הישן וליקוייו===