אשקלון (עיר עתיקה) – הבדלי גרסאות

 

ב[[התקופה הרומית|תקופה הרומית]] תפסה אשקלון מקום חשוב בעולם התרבות היווני, סופרים ופילוסופים יוונים רבים, כגון [[אנטיוכוס מאשקלון]], היו מילידי העיר.{{הערה|1={{קתדרה|יוסף גייגר|אנשי רוח יוונים מאשקלון|60.3|60, יוני 1990, עמ' 16-5}}}} שמות אלים יוונים נתגלו במטבעות אשקלון, והעיר הייתה ידועה בפולחן האלה [[עשתורת]] שנתגלגלה ב[[אפרודיטה]] בתקופה ההלניסטית.

 

[[הורדוס]], מלך יהודה, שיש הסבורים שנולד באשקלון, האדיר את העיר וחיזק אותה.

העיר המשיכה לשגשג לאחר מכן תחת שלטון [[האימפריה הרומית]] ו[[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון]]. גם ב[[תקופת המשנה]] ו[[תקופת התלמוד]] חיו באשקלון לא-יהודים לצדם של יהודים. בספרות התלמודית נחשבה אשקלון לעיר העומדת בגבול הארץ, והיו חילוקי דעות לגבי שייכותה לארץ ישראל: "[[רבי יהודה]] אומר: מאשקלון לדרום ואשקלון כדרום" ([[גיטין]] א ב). במהלך התקופה הרומית הייתה אשקלון ידועה בשנאתה ל[[יהודים]].

החיבור הלטיני "[[תיאור כל העולם ועמיו]]" (אמצע המאה ה-4) מציין כי אשקלון מפורסמת בשל [[היאבקות (ספורט)|מתאבקיה]].{{הערה|M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II: CXXXIV. Expositio totius mundi et gentium, p. 495}}