התפשטות (סרט, 2011) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה לגבי פורסית'יה ועוד כמה תיקונים קטנים בניסוח
שורה 19:
בת' אמהוף ([[גווינת' פאלטרו]]) עוצרת אצל המאהב שלה ב[[שיקגו]], בדרכה מחופשה ב[[הונג קונג]] אל בית משפחתה, ב[[מיניאפוליס]]. יום למחרת, בעלה, מיטש ([[מט דיימון]]), מבהיל אותה אל בית החולים, שם היא נפטרת, עוד באותו יום, מ[[מחלה מידבקת]] מסתורית. זו מחלה שאינה מוכרת לאנושות, לא ממקרים קודמים של בני אדם חולים ולא ממקרים קודמים של [[ביות|חיות מבויתות]] חולות{{הערה|1=המחלה המתוארת בסרט דומה במאפיינים רבים, גיאוגרפיים וביולוגיים, למגפת ה[[סארס]] של שנת [[2002]]-[[2003]].}}.
 
מיטש חוזר לביתו ומגלה שעוד באותו יום, גם בנו החורג מת מאותה מחלה בדיוק. מיטש מוכנס לבידוד עד שמתגלה שהוא חסין למחלה והוא משוחרר. לאורך כל המשך עלילת הסרט הוא מנסה להגן על בתו מפני הדבקה ומפני רעב ואלימות, בחברה בה החוק והסדר מתרופפים. ההתרופפות היא בשל התפשטות המגפה הקטלנית ובשל הפצת [[שמועה|שמועות]], על ידי [[בלוג]]רים כמו אלן קרומוויד ([[ג'וד לאו]]). בין השאר, קרומוויד מפיץ באמצעות הבלוג שלו שמועה כי תכשיר [[הומאופתיה|הומאופתי]] בשם "פורסית'יה" הוא תרופה למחלה, ובכך גורם להתנפלות על החנויות המוכרות אותה. לאחר מכן מתברר כי קרומוויד הרוויח כסף מן המכירות של "פורסית'יה".
 
ביום שאחרי פטירתה של בת', נפטרים מאותה מחלה אנשים נוספים ברחבי העולם. ד"ר לאונורה אורנטס ([[מריון קוטיאר]]) מ[[ארגון הבריאות העולמי]] מופקדת על ה[[חקירה אפידמיולוגית|חקירה האפידמיולוגית]]. היא טסה להונג קונג ונעזרת בסרטי האבטחה של בית [[קזינו]] מקומי ודיווחים אחרים. היא מסיקה, שכל הנפגעים הידועים מהמחלה בימיה הראשונים, נדבקו כולם מבת': טבח הקזינו שלחץ את ידה, המלצר שפינה את הכוסות שלה, הדוגמנית האוקראינית שהחזירה לבת' טלפון סלולרי אבודששכחה, הבחור שהחליף איתה ז'יטונים, המאהב משיקגו וכולי.
 
לאונורה לא תופשת כיצד בת' עצמה נדבקה במחלה מלכתחילה. בינתיים נדבקת במחלה אמו של אחד משותפיה ההונג קונגיים לחקירה, סאן פנג ([[צ'ין האן]]), שגר ב[[כפר]] נידח. סאן פנג חוטף את לאונורה אל כפר הולדתו. הוא דורש, ככופר, שלכשימצא [[חיסון]] למחלה, בני כפרו יהיו הראשונים להתחסן.
שורה 29:
בינתיים, ב[[אטלנטה]], מופקד ד"ר אליס צ'יבר ([[לורנס פישבורן]]) על חקירת ה[[אורגניזם]] גורם המחלה והדרכים להתמודדות עמו, כמו גם על הצגת הנושא ל[[עיתונות]], בשמה של [[ממשלת ארצות הברית]]. אנשיו מגלים שמדובר במחלה [[נגיף|נגיפית]] רספירטורית (דהיינו, [[מחלה נגיפית]], המופצת בטיפות [[רוק (ביולוגיה)|רוק]] זעירות, הניתזות מפה לפה כאשר אנשים נושמים או מדברים זה עם זה) ומופצת גם במגע רוק ב[[עור]]. הם מגלים גם שה[[חומר תורשתי|חומר התורשתי]] של הנגיף נוצרו ב[[שחלוף (ביולוגיה)|שחלוף]] בין נגיף של [[עטלף]] לנגיף של [[חזיר]].
 
צ'יבר ממנה את ד"ר אלי הקסטול ([[ג'ניפר אילי]]) כאחראית למציאת החיסון. אולם, היא אינה יכולה להתחיל בחיפוש אחר החיסון המתאים, משום שהיא לא מצליחה לגדל את הנגיף בשום [[תרבית רקמה]] של כל יצור חי שהוא. את הנגיף היא מפיקה מגוויות של נפטרי המחלה, אך כל [[תא]] חי, שמודבק בנגיף, מת כבר בזמן שיש בו נגיפים מעטים מאוד. גם אפיון החלבון הנגיפי, שהחוקרים מצליחים לבצע, לא מועיל מספיק לצורך עבודה [[ביוכימיה|ביוכימית]], למציאת חיסון או [[תרופה|תרופות]] נגד הנגיף.
 
המחלה מתגלה כמדבקת כל כך, עד שצ'יבר מורה לאנשים להפסיק להתעסק עם הנגיף במעבדות. אולם ב[[סן פרנסיסקו]], פרופ' איין סוזמן ([[אליוט גולד]]) מפר את ההוראה ומצליח לגדל את הנגיף בתרביות רקמה מתאי [[עטלף]]. כך מצליחות להתקבל מנות גדולות מספיק של הנגיף כדי לאפשר [[מחקר]] חיסוני.