כלכלת ישראל – הבדלי גרסאות

נוספו 316 בתים ,  לפני שנה
 
=== העשור השלישי של המאה ה-21 ===
בעקבות [[התפרצות נגיף הקורונה בישראל|התפשטות נגיף הקורונה בישראל]] (כחלק מ[[מגפת הקורונה (2019–2020)|מגפת הקורונה]]), החל [[שפל כלכלי]] בישראל ובעולם. [[חברת תעופה|חברות תעופה]] ביטלו טיסות ושלחו עובדים לביתם. ב-[[16 במרץ]] [[2020]] הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על מעבר [[המגזר הציבורי בישראל|המגזר הציבורי]] למתכונת מצומצמת, והנחיית המגזר הפרטי לצמצם אף הוא נוכחות עובדים במקומות העבודה, בכפוף להנחיות כמו ביצוע [[ריחוק חברתי]]. עסקים רבים נאלצו להוציא עובדים ל[[חופשה ללא תשלום]] או לפטר עובדים. חלה ירידה בצריכה של מוצרים מסוימים. נכון ל-[[26 באפריל]] 2020 מספר הנרשמים ל[[שירות התעסוקה]] עלה על מיליון איש, שיעור אבטלה של 27.4%, 89.7% מתוכם בחל"ת. החל מסוף [[אפריל]] 2020 המדינה החלה להקל על המגבלות. עסקים נפתחו בהדרגה ותוך שמירה על הנחיות . בתחילת [[מאי]], עובדי המגזר הציבורי החלו לשוב לעבודתם<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://news.walla.co.il/item/3354618|הכותב=דנה ירקצי|כותרת=הממשלה אישרה: עובדי המגזר הציבורי ובני 67 ומעלה ישובו הבוקר לעבודתם|אתר=news.walla.co.il|תאריך=|תאריך_וידוא=2020-05-04}}</ref>. המגפה השפיעה על הצריכה בתחומים השונים<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/RotemShtarkman/status/1257707534342914055/photo/1|הכותב=[[רותם שטרקמן]], כתב [[Themarker]]|כותרת=הגרף של בנק ישראל|אתר=טויטר|תאריך=5 במאי 2020}}</ref>. בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך [[רבעון (שנת כספים)|הרבעון]] הראשון של 2020. זו הייתה הירידה החדה ביותר ב-20 השנים האחרונות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.maariv.co.il/business/economic/israel/Article-767490|כותרת=המשק התכווץ ב-7.1%: הירידה החדה ביותר ב-20 השנים האחרונות|אתר=www.maariv.co.il|תאריך_וידוא=2020-05-25}}</ref>. היו עסקים שנסגרו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5737387,00.html|כותרת=העסקים שלא חוזרים לפעילות: "משבר כזה טורף את הקלפים"|אתר=ynet|תאריך=2020-05-26|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-26}}</ref>
 
מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים ([[המגזר השלישי]]), ובעיקר על-ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת [[עסק|העסקים]] והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מהירה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38/2_7102fc6f-db69-ea11-8104-00155d0aee38_11_13782.pdf|הכותב=כתיבה: חדוה קפלינסקי ועמי צדיק, כלכלנים {{!}} אישור: עמי צדיק, מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי|כותרת=התמודדות המשק מול משבר נגיף הקורונה בהשוואה למדינות המפותחות|אתר=[[הכנסת]], מרכז המחקר והמידע, המחלקה לפיקוח תקציבי.|תאריך=י"ג ניסן תש"ף, 7 באפריל 2020 (נכתב באמצע המשבר)}}</ref>. המדינה הציעה תמריצים וסיוע לשוהים בביתם. ב-[[30 במרץ]] 2020 הוצגה חבילת סיוע כלכלית ובהמשך נוסף סיוע כמו פטור מ[[ארנונה]] לעסקים מסוימים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001326104|הכותב=בר לביא|כותרת=דרעי חתם על תקנות שיאפשרו פטור מארנונה לעסקים. מי זכאי ומי לא?|אתר=גלובס|תאריך=2020-04-21|תאריך_וידוא=2020-04-24}}</ref>.