גורדי שחקים בישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
|||
שורה 44:
החל משנת [[2005]], עם היציאה מהמיתון הכלכלי והשיפור במצב הביטחוני בישראל, החלה הפשרת מיזמי בנייה ואושרו פרויקטים רבים נוספים. בשל הזמן הממושך יחסית הנדרש לבניית גורדי שחקים (כשלוש שנים), נראו תוצאות היציאה מהמיתון והחזרה לבנייה לגובה באופן משמעותי רק מספר שנים אחר כך לקראת סוף העשור.
=== העשור השני של שנות
עם התאוששות הכלכלה העולמית
בין האזורים שעברו פיתוח מאסיבי בולט לאורך העשור ניתן למנות את: [[פארק צמרת]], משולש הגבולות בין תל אביב גבעתיים ורמת גן ואת מע"ר עסקים ראשי בעיקר לאורך [[דרך בגין (תל אביב)|דרך בגין]] בת"א.▼
▲עם התאוששות הכלכלה העולמית ב2008 המשך הצמיחה מהעשור הקודם והפחתת רגולציית גובה בידי ממשלות [[נתניהו]] ועיריות גוש דן, בעשור השני של שנות ה2000 החלה תנופת צמיחה בבניית רבי קומות בכלל וגורדי שחקים מעל 150 מטרים גובה בפרט. ביחס ל6 גורדי שחקים מעל 150 מטרים עד שנת 2010 עד שנת 2020 נבנו פי שלוש, 18 גורדי שחקים חדשים ובינהם המגדל הגבוה בישראל עזריאלי שרונה. בעשור נתנו היתרי בנייה לכמה מהמגדלים שיתחרו בעשור הבא על התואר במגדל הגבוה בישראל וימשיכו במגמת צמיחה לגובה.
▲בין האזורים שעברו פיתוח מאסיבי בולט לאורך העשור ניתן למנות את: [[פארק צמרת]], משולש הגבולות בין תל אביב גבעתיים ורמת גן ואת מע"ר עסקים ראשי בעיקר לאורך [[דרך בגין]] בת"א.
עידוד הציפוף במרכזי הערים על ידי המדינה ורשויות התכנון, כחלק ממגמה כוללת של [[התחדשות עירונית]] בערים, ביחד עם תחבורה ציבורית יעילה יותר ומערכת של רכבת קלה, מביאים להתרבות חסרת תקדים גורדי שחקים בבנייה מסוגים שונים בכל הערים הגדולות ובעיקר בגוש דן לאורך [[העשור השני של המאה ה-21]] ובעתיד הנראה לעין.
| |||