תיק 4000 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{אקטואלי|כל הערך=כן}}
'''תיק 4000''' (או '''פרשת בזק-אלוביץ'''' או '''פרשת בזק-וואלה'''; שמו הרשמי של התיק: '''מעבר לאופק'''{{הערה|שם=שם התיק|[https://www.facebook.com/NewsChannelIL/videos/10155476355692523/ תיק 4000], בדף [[פייסבוק]] של [[חברת החדשות]]}}{{הערה|[[משה נוסבאום]], [https://www.mako.co.il/news-law/crime-q1_2018/Article-228d2766a0aa161004.htm פרשת בזק: רה"מ ייחקר בחשד לשוחד], באתר [[רשת 13]], 18 בפברואר 2018}}) היא [[חקירה פלילית]] שניהלה יחידת [[להבהיחידה 433הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית]] של [[משטרת ישראל]], בשיתוף עם [[רשות ניירות ערך]], החל מיוני [[2017]]. הפרשה, הכוללת שלוש תת-פרשות, נוגעת להתנהלות של גורמים בכירים בחברות "[[בזק]]", "[[yes הטלוויזיה בלוויין|yes]]", "[[וואלה! NEWS]]" ו"[[חלל תקשורת]]" ושל עובדי מדינה שפעלו מתוקף תפקידם מול חברת "בזק".{{הערה|שם=גנון|{{כלכליסט|תומר גנון|פרשת בזק: רשות ני"ע צפויה להמליץ להעמיד לדין את שאול אלוביץ' על עבירות מרמה ודיווח|3722991|17 באוקטובר 2017}}}}
 
ב-[[2 בדצמבר]] [[2018]] פרסמה המשטרה את עמדתה ועמדת רשות ניירות ערך, לפיה התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות שונות, ובראשן [[שוחד]], נגד חשודים אחדים ובהם ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], רעייתו [[שרה נתניהו]], בעל השליטה בחברת "בזק" [[שאול אלוביץ']] ומנכ"לית "בזק" [[סטלה הנדלר]].{{הערה|[https://www.gov.il/he/Departments/news/police_2_12_2018 הסתיימה חקירת תיק 4000], באתר [[משטרת ישראל]], 2 בדצמבר 2018}} נתניהו הכחיש הן את הטענות לשוחד והן את הטענות להטבות שהעניק בתמורה לו.