משתמש:DimaLevin/היסטוריה של זניט סנקט פטרבורג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 100:
לאחר פירוק המדינה, [[זניט (אגודת ספורט)|אגודת הספורט זניט]] פורקה ומפעל [[LOMO|לומו]] שהתעסק ב[[אופטיקה]] הפך לאחד הבעלים החשובים של הקבוצה באותה התקופה. בשנת [[1990]] הקבוצה נרשמה מחדש לליגה הבכירה, הפעם בבעלותה של עיריית סנקט פטרבורג ואומנם ב-[[1991]] קבוצת הנוער זכתה באליפות הנוער הסובייטית, קבוצת הבוגרים הייתה במצב רע: אחרי שהודחה כבר בעונה הראשונה של [[ליגת העל הרוסית בכדורגל|הליגה הרוסית]] (עונת [[1992]]), הקבוצה פורקה ונרשמה מחדש כחברת מניות פתוחה בשנת [[1993]] כ"מועדון הכדורגל זניט" (ОАО "ФК Зенит") בבעלות האוליגרך [[דוד טרקטובנקו]] והקבוצה חזרה לליגה הבכירה רק בעונת [[1996]].
 
בעונת [[1995]] פאבל סאדירין מונה מחדש למאמן זניט ובסיום העונה הצליח להצעיד את קבוצתו למקום השלישי בליגת המשנה, שהעניק לה מקום בעונה הבאה ב[[ליגת העל הרוסית בכדורגל]], כאשר בעונתה הראשונה בליגה הרוסית סיימה במקום העשירי והבטיחה לעצמה הישארות בליגה. סאדירין הוחלטהוחלף באנטולי בישובץ, שבהמשך הוחלף על ידי אנטולי דווידוב ובעונת [[1998]] סיימה זניט במקום החמישי שהעניק לה מקום בסיבוב הראשון של [[גביע אופ"א]], שבו הפסידה ל[[בולוניה 1909]], ברם דווידוב החל להציג הרכב נחוש שהצליח שנה לאחר מכן להביא לעיר על גדות נהר הנייבה תואר ראשון מזה 15 שנה. בשנת [[1999]] הקבוצה זכתה ב[[הגביע הרוסי|גביע הרוסי]] לראשונה והיה נדמה שזניטישזניט מתחילה להתבסס כמועדון כדורגל מוצלח.
 
זניט העפילה לגמר הגביע בעונת [[1999]] בפעם הרביעית בתולדותיה, אחרי שגברה בדרך על יריבות כמו [[סוקול ברטוב]], [[ז'מצ'וז'ינה סוצ'י]], [[רוסטוב (כדורגל)|רוסטסלמאש]] ו[[צסק"א מוסקבה (כדורגל)|צסק"א]]. בגמר זניט פגשה את [[דינמו מוסקבה (כדורגל)|דינמו מוסקבה]], במה שהיה שחזור מדויק של הגמר הקודם של זניט בעונת [[1984]]. הפעם זניט ניצחה בתוצאה 3:1 והגביע חזר לעיר אחרי 55 שנות בצורת. עם זכייתה בגביע זניט הפכה לקבוצה הלא מוסקבאית הראשונה שזוכה בגביע הרוסי.