|
== מקור שם העיר ==
ראשיתה של חיפה ואף מקור שמה אינם ידועים. ייתכן קשר לשם האלה החורית "ח'פה/ ח'בה/ ח'פת/ ח'בת" שהיא בת זוגו של אל הסערה "תשוב" ולישוב החורי המשמעותי, בעיקר באזורים הרריים בכנען ובעבר-הירדן. והשווה לשם מלך ירושלים "עבד-חפה". ייתכן קשר לפולחן עם השפעה חורית הקשור לגשם. אליהו הנביא מוזכר בהקשר למסעו לכרמל, בין השאר להבאת גשם לאחר תקופה שחונה. אליהו מכונה "תשבי" ומקובל היה לפרש כינוי זה על פי שם ישוב בעבר הירדן בשם תשבה, אך ייתכן שאליהו במקורו היה קשור לפולחן החורי של אל הסערה והגשם "תשוב" החורי! ויש דעות שמקורו של "יהוה" במקבילו האדומי- מדייני של אל הגשם או אל מזג האוירהאוויר החורי "תשוב" והשווה גם לתיאורים הרבים במקרא של גילויי כוחו של האל הקשורים למבול, גשם, שמים, קשת בענן, עמוד ענן ועוד. אליהו עצמו גם עולה בסערה השמימה! ( הצעת פרוש זו מוצעת על- ידי אברהם הס, חיפאי חובב בלשנות לרבות בלשנות שמית וחובב חקר המקרא והסטוריהוהיסטוריה של המזרח התיכון) .ב[[תנ"ך]] היישוב אינו נזכר. גם מן ה[[משנה]] הוא נעדר, אם כי במקורות [[תנאים|תנאיים]] אחרים מהתקופה ההיא - מוזכר "ים/ימה של חיפה" (בביאור של הפסוק שבסוף [[ספר דברים]]: "כי שפע ימים יינקו"){{הערה|[[ספרי]], פיסקה שנד. [[מדרש תנאים לדברים]] (על הפסוק שם).}}. ב[[תלמוד]] (כמו גם במדרשים מאוחרים שזמנם הוא מתקופת התלמוד{{הערה|[[ויקרא רבה]], [[שיר השירים רבה]], [[פסיקתא דרב כהנא]].}}), ניתן למצוא את ההטיות "חיפא", "חיפה", "חפה"{{הערה|[[תלמוד בבלי]], ברוב המקורות מצוין ש[[רבי אבדימי דמן חיפה|רבי אבדימי]] היה ממקום זה. [[בבא בתרא]], י"ב, א', שבת דף מה, ב'. "רבי אבדימי דמן חיפא" - ירושלמי, מסכת ברכות דף לב, א פרק ד הלכה א. }}. מכיוון שלא ידוע מתי ועל ידי מי נוסדה, קשה לחקור את שורש השם. אחת ההשערות היא שמקור השם בשורש חפ"י שפירושו ב[[עברית]] לכסות, להסתיר - אולי במשמעות של [[הר הכרמל]] שמכסה על העיר. פרשנות אחרת קושרת את השם חיפה עם המילה [[חוף]] או "חוף יפה". פרשנות נוספת מציינת את מקור השם במילה ה[[ארמית]] כיפא שמשמעותה סלע. מיקומה של חיפה על צוק הסלע הבולט אל ה[[ים]] - ייתכן שהוא העניק לה את השם הארמי כיפא. על בסיס פרשנות זו, עולי רגל [[נוצרים]] מאז [[מסעי הצלב]] במאה ה-12 וה-13 גרסו שחיפה נקראה על שם [[הכהן הגדול]] [[כייפא]] ("קיפא"; על פי [[הבשורה על פי לוקאס|לוקאס]], ג, 2) ואולי אפילו על שם [[פטרוס]] ה[[שנים-עשר השליחים|שליח]], שנקרא גם "כפא"{{הערה|[http://www.archive.org/stream/quarterlystateme07pale/quarterlystateme07pale_djvu.txt הקרן לחקר ארץ ישראל], פסקה 17, באתר [[הקרן לחקר ארץ ישראל|הקרן]]}}.
בתקופת הצלבנים נודעה חיפה גם בשם "פורפיריה החדשה" (Porphyria Novissima) או פּוֹרְפִירְיוֹן: פירוש "העיר הסגולה" - על שם צבע הארגמן היוקרתי המופק מחילזון ממין [[ארגמון קהה קוצים]] שהיה מצוי בשפע באזור, חיפה מופיעה בהקשר זה בתלמוד הבבלי : "ציידי חלזון מסולמות של צור ועד '''חיפה'''". (בבלי, שבת;כו-ע"א).
==== הקרב על חיפה במלחמת השחרור ====
{{ערך מורחב|הקרב על חיפה}}
ערב [[מלחמת העצמאות]] היתההייתה בחיפה אוכלוסיהאוכלוסייה של כ-70,000 [[ערביי ארץ ישראל|ערבים]]. בדצמבר 1947, לאחר [[החלטת החלוקה]] ועם תחילתן של פעולות האיבה בין שכונות יהודיות וערביות, החלה יציאת הערבים מהעיר, שהתגברה בהדרגה במהלך החודשים הבאים, בזמן שהמנהל המנדטורי התכונן להתפנותו מארץ ישראל. עד התקפת ה"הגנה" על האזורים הערביים בין ה-21 ל-22 באפריל, אלפי ערבים כבר עזבו את העיר. עם התמוטטותה של המיליציה הערבית בעיר, אלפי ערבים מהשכונות הערביות המרוחקות ברחו אל אזור הנמל שהיה בשליטת הבריטים. הם הועמסו על סירות ופונו לעכו.{{הערה|שם=תיקון טעות 34|[[בני מוריס]], '''תיקון טעות''', עמ' 34–36.}}
ב-[[22 באפריל]] [[1948]], בעקבות עזיבת הבריטים את מוקדי השלטון בעיר ולאחר קרבות בין תושבי חיפה היהודים לבין תושביה הערבים, נכנעו ערביי חיפה בפני אנשי ההגנה וכ-65,000 מהם עזבו את העיר.{{הערה|[[בני מוריס]], '''[[לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949]]''' {{הבהרה|חסר מראה מקום מדויק}}}}
{{ציטוט|תוכן=בתוקף הסמכויות שנמסרו לי ובאישור הפיקוד העליון, הנני מכריז בזה על שלטון עברי עצמאי בעיר חיפה. ההגנה העברית שהכריעה את האויב הערבי ושליטה בנשקה על העיר כולה, תהווה את השלטון המוסמך היחיד בחיפה עד אשר יושתת בעיר, על ידי מנהלת העם, שלטון קבע אזרחי.|מרכאות=כן}}
היציאה ההמונית של ערביי העיר הואצה כאשר הבריטים סיפקו משוריינים לליווי שיירות היוצאים וספינות שהוציאו אותם מהעיר. עד ה-1 במאי 1948 עזבה כמעט כל האוכלוסייה הערבית. בתחילת אותו חודש נותרו בעיר בין 3,000 ל-4,000 ערבים בלבד.{{הערה|שם=תיקון טעות 34}}
שלטון המנדט הסתיים אמנם ב-[[14 במאי]] 1948, אך האוניות הבריטיות האחרונות עזבו את נמל חיפה רק ב-[[30 ביוני]]. היה זה אחד המקומות האחרונים בארץ ישראל שנעזב על ידי הבריטים.
|
