צופית בוהקת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חולייתנים ==> בעלי חוליות
מ הוספת קישור לבקעת ים המלח
שורה 33:
 
== מגמות תפוצה==
התת-מין ''Cinnyris osea osea'' נפוץ לאורך צידו המערבי של [[חצי האי ערב]], מ[[ים סוף]] ולאורך [[הבקע הסורי-אפריקני]] במדינות: [[עומאן]], [[תימן]], [[ערב הסעודית]], [[מצרים]], [[ירדן]], [[ישראל]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]. בהתאם לתפוצת המשפחה כולה, המוגבלת בעיקר לאזורים טרופיים, תפוצתו הטבעית של המין בישראל הייתה מוגבלת בעבר לאזור הצמחייה הסודנית - אזור בו גדלים בין השאר מינים שמוצאם באזורים הטרופיים של אפריקה, כמו [[שיטת הסוכך]] ו[[שיטה סלילנית]]. האזור הסודני משתרע לאורך הערבה ובקעתו[[בקעת ים המלח]], ומינים טרופיים מסוימים אף מצפינים עד בקעת הירדן. באזור זה, הצופית ניזונה מפרחי [[הרנוג השיטים]], שהוא [[צמח טפיל]] החי על עצי השיטה, והיא ה[[האבקה|מאביק]] הבלעדי שלו. להרנוג פרחים אדומים בעלי מבנה צינורי, תכונות המותאמות באופן ייחודי ל[[האבקה#ציפורים|האבקה על ידי ציפורים]].
 
הצופית, שעקב מוצאה הטרופי הייתה נדירה בישראל, והיא שונה במופעה ובהתנהגותה מציפורים נפוצות יותר, זכתה לכינוי מיוחד בפי הערבים - "מלך הפרחים" (סולטאן א-זוהור). יופיו של הזכר גרם לצייד מאסיבי של המין, ובתחילת המאה העשרים דווח על מספר פרטים קטן ביותר שנצפה בישראל. ידוע כי הסולטאן הטורקי ציווה שיצודו לו זוג צופיות.