המנדט הבריטי – הבדלי גרסאות

ב[[יולי]] [[1920]] ירש הממשל האזרחי הבריטי את סמכויות השלטון הצבאי. ב-[[1922]] העניק חבר הלאומים לבריטניה מנדט על ארץ ישראל. שטח המנדט כלל את ארץ ישראל המערבית וכן את עבר הירדן המזרחית. כתב המנדט כלל את הצהרת בלפור במלואה. באותה שנה, הופרדה עבר הירדן מינהלית מארץ ישראל שממערב לירדן (שכונתה פלשתינה), לפי החלטתו של [[וינסטון צ'רצ'יל]], שר המושבות הבריטי דאז, שניסח [[נייר עמדה]] אשר כונה "[[הספר הלבן הראשון|הספר הלבן של צ'רצ'יל]]". טכנית נותרו "פלשתינה" ו"עבר הירדן" תחת מנדט אחד, אך מבחינה אדמיניסטרטיבית, נוהלו בנפרד. ב-[[14 במאי]] [[1923]], באישור מועצת חבר הלאומים, על פי סעיף 25 של המנדט שאפשר לבריטים לנהל את עבר הירדן בלי זיקה להגשמת הצהרת בלפור{{הערה|1= ראו: [http://avalon.law.yale.edu/20th_century/palmanda.asp#art2 המנדט], באתר avalon.}}, העניקה בריטניה [[אוטונומיה]] לעבר הירדן (במסגרת [[אמירות עבר הירדן]] תחת האמיר [[עבדאללה הראשון, מלך ירדן|עבדאללה]]) והיא המשיכה להחזיק בשלטון על עבר הירדן במסגרת המנדט עד [[1946]].

שינוי טריטוריאלי נוסף בוצע ב-[[1923]], כאשר הוחלפו אדמות באזור [[רמת הגולן]] שהיו תחת המנדט הבריטי, כנגד אדמות באזור [[מטולה]] שהיו תחת מנדט [[צרפת]]י.

מאיר זמיר טוען כי בה בעת שהמדיניות הבריטית הרשמית של [[מפלגת הלייבור]] בראשות [[קלמנט אטלי]] הייתה התנתקות מ[[פלשתינה-א"י]], כחלק ממגמת [[האימפריה הבריטית#דה-קולוניזציה והדרדרות (1945 - 1997)|הדה קולוניזציה]], פעל [[אילטיד קלייטון]] כנציגם הבכיר של גופי המודיעין הבריטי במזרח התיכון, במה שנודע מאוחר יותר על ידי חוקרים כ"תוכנית קלייטון", לשימור וביצור ה[[הגמוניה]] [[האימפריה הבריטית|האימפריאלית של בריטניה]] במזרח התיכון, אל מול [[המלחמה הקרה|האיום הסוביטי המתפתח]] לאחר מלחמת העולם השנייה. כפועל יוצא של האסטרטגיה הזאת שקד קלייטון על הקמת שתי קואליציות פלישה ערביות לארץ ישראל במחצית השנייה של 1947 ותחילת 1948 לסיכול [[תוכנית החלוקה]] ונגזרותיה - [[עליה]] יהודית של [[פליטי השואה]].{{הערה|{{הארץ|מאיר זמיר (היסטוריון)|חשיפה: המודיעין הבריטי עודד את הפלישה של צבאות ערב לישראל ב–1948|1.2430318|12 בספטמבר 2014}}}}.

עזרא נשרי מסכים עם זמיר על התוצאה של המדיניות הבריטית. אולם, בדוקטורט בשנת 2016, ובספרו בשנת 2019, על בסיס קריאת מסמכי ארכיון בריטיים, הראה כי המהלכים הבריטיים שהביאו לפלישת צבאות ערב במלחמת השחרור נקבעו בהחלטות ראשי ממשלת הלייבור בלונדון ולא היו סטייה של אנשי המודיעין והצבא במזרח התיכון מהמדיניות הרשמית. למעשה, ביולי-אוגוסט 1947 גברה בממשלת הלייבור ידה של קבוצת בווין (על קבוצת אטלי), שדרשה, דווקא על רקע פינויה של הודו, את חיזוק האחיזה הבריטית במזרח התיכון. על רקע זה יש להבין את פעילותו של קלייטון באזור בכפוף ל[[בווין]] ולשר ההגנה.{{הערה|שם=משגב|עזרא נשרי, [https://www.misgav-link.co.il/node-19707/ עזרא (עיזי) נשרי (גילון) על מלחמת השחרור הישראלית 1948-1947], באתר ישובי [[משגב]], 27 במאי 2016}}{{הערה|[[אפרים לפיד]], [https://www.israeldefense.co.il/he/node/40267 מחקר: המזימה הבריטית לניצחון ערבי במלחמת העצמאות], באתר Israel Defence,{{כ}} 21 בספטמבר 2019}}{{הערה|[[אורי מילשטיין]], [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-665657 מחקר חדש שופך אור על מבצע יואב במלחמת העצמאות], באתר "[[מעריב אונליין]]", 15 באוקטובר 2018}}.

הבריטים שנמנעו בהצבעה על תוכנית החלוקה, בחרו לא לשתף פעולה עם ועדת החמישה שהוקמה בידי האו"ם, כדי לאפשר העברה מסודרת של המנדט הבריטי לידי היהודים והערבים, ועמל ארגוני ופקידותי רב ירד לטמיון. עם ראשית [[מלחמת העצמאות]] ופרוץ מעשי האיבה בין הערבים ליהודים לאחר החלטת החלוקה, המשיכו הבריטים להלחםלהילחם ב[[העפלה]], והקפיאו כספים של הסוכנות היהודית, שהיו מופקדים בבנקים באנגליה. בפברואר 1948 הודיעה בריטניה על הוצאת [[לירה ארץ ישראלית|הלירה הארץ ישראלית]] מ[[גוש הסטרלינג]].

הבריטים החליטו לסיים את המנדט בשעת חצות שבין ה-14 במאי ל-15 בו, כאשר הנציב העליון הוריד את דגל בריטניה בנמל [[חיפה]]. ביומו האחרון של המנדט הבריטי, ב-[[14 במאי]] [[1948]] הכריז [[דוד בן-גוריון]] על הקמת מדינת ישראל, ופרסם צווים ראשונים להחלת השלטון החדש החל מחצות הלילה.

נוסחו של [[כתב המנדט]] הכיר בקשר ההיסטורי של [[העם היהודי]] ל[[ארץ ישראל]] וחזר על עקרונות [[הצהרת בלפור]] שעיקרן הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. כתב המנדט אושר על ידי [[חבר הלאומים]] ב-[[24 ביולי]] [[1922]], ובו נקבע, בין היתר, כי "אף שטח ארץ-ישראלי לא יינתן לצמיתות או בחכירה לממשלתה של מעצמה זרה כלשהי ולא יושם באופן כלשהו תחת שלטונה", וכי "ממשלת ארץ-ישראל תעודד... התיישבות צפופה של יהודים על קרקע, לרבות אדמות מדינה ואדמות שוממות שאינן דרושות למטרה ציבורית".

קובץ:תעודת התאזרחות של ממשלת פלשתינה (א"י).jpg|'''ממשלת פלשתינה (א"י) - דבר המלך בנוגע לנתינות הפלשתינאית (אי"ת), 1925'''. תעודת התאזרחות של משה ואסתר שינבוים, 1939.