תובנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
תּוֹבָנָה (ב[[אנגלית]]: Insight) היא תופעה [[הכרה|קוגניטיבית]] המתארת גיחה פתאומית ל[[מודעות]] של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או [[פתרון בעיות|פתרון של בעיה]] מסויימת. גיחה זו מתרחשת באופן בדיד, בפעם אחת ובהקשרים מסויימים התחושה של גיחה זו מכונה "[[חוויית "אהא!"]]"{{הערה|Kounios, J., & Beeman, M. (2014). [https://www.annualreviews.org/doi/full/10.1146/annurev-psych-010213-115154 The cognitive neuroscience of insight]. Annual review of psychology, 65.}}. במקרים רבים תובנה מלווית בשינוי מחשבתי של ייצוג הבעיה ב[[דעת (מיינד)]]{{הערה|Danek, Amory H., Joshua Williams, and Jennifer Wiley. "Closing the gap: connecting sudden representational change to the subjective Aha! experience in insightful problem solving." Psychological research 84.1 (2020): 111-119.}}, אך המייחד תופעה זו בניגוד לתהליכים קוגניטיבים אחרים, הוא תחושה מהנה המצטרפת אל השינוי המחשבתי{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}.
 
== אלקטרופיזיולוגיה של התובנה ==
כאשר אדם מגיע לתובנה מתרחש מעבר יונים במוחו אשר משפיע על השדה החשמלי הסמוך לקרקפת. השפעה זו נותנת למדידה באמצעות [[אלקטרואנצפלוגרם]] (EEG), מכשיר המשתמש באלקטרודות על מנת למדוד שינויים מזעריים של המתח החשמלי על הקרקפת. לרוב המכשיר יולבש על נבדק בעודו מבצע מטלה המביאה לתובנה. הרישום שמספק ה-EEG יושווה לרישום המופק מפעילות מוחית של נבדק המבצע מטלה דומה אך שאינה מעוררת תובנה.
 
== הערות שוליים ==