זהות קפלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה: הקטגוריה צריכה לכלול רק זהויות טאוטולוגיות |
מ הגהה, עריכת נוסחאות |
||
שורה 1:
ב[[תורת החוגים]], '''זהות קפלי''' היא הזהות <math> c_n=0</math>, כאשר <math> c_n = \sum_{\sigma \in S_n} \operatorname{sgn}(\sigma) x_{\sigma(1)}y_1 x_{\sigma(2)}y_2 \cdots x_{\sigma(n)}y_n</math> הוא '''פולינום קפלי''' ב-<math>2n</math> משתנים. כל אלגברה מממד קטן מ-<math>n</math> מקיימת את הזהות <math> c_n=0</math>. התפקיד המרכזי של זהויות קפלי בתורת ה[[חוג עם זהויות|חוגים עם זהויות]] ("חוגי-PI") נובע מכך שכל אלגברת PI אפינית מקיימת זהות קפלי כלשהי; ובנוכחות זהות קפלי <math> c_n=0</math>, כל זהות שקולה למסקנות שלה בפחות מ-<math>n</math> משתנים{{הערה|Belov and Rowen, Computational Aspects of PIs, Theorem 6.8.2}}.
הזהות <math> c_n=0</math> נובעת מן הזהות <math> c_{n-1}=0</math>, כך שהתנאי <math> c_n=0</math> הולך ונעשה חלש כאשר <math>n</math> גדל. באלגברה עם יחידה <math> c_1\neq 0</math>, ו-<math> c_2=0</math> אם ורק אם האלגברה קומוטטיבית. פולינום <math>f</math> נקרא <math>n</math>'''
אם <math>A</math> אלגברה מעל שדה <math>F</math> ממאפיין 0, אפשר ללמוד את תורת ההצגות שלה בעזרת מרחב הקו-קרקטרים <math>\ \chi_n(A) = V_n / (V_n \cap \operatorname{id}(A))</math> (כאשר <math>\ V_n</math> הוא מרחב הפולינומים המולטילינאריים במשתנים <math>\ x_1,\dots,x_n</math>), שהם מודולים מעל החבורות הסימטריות <math>\ S_n</math> על ידי פעולת ההצבה. תורת ההצגות של החבורה הסימטרית ממיינת את ההצגות האי-פריקות האלה, ומאפשרת להוכיח את המשפט הבא: אלגברה <math>A</math> מקיימת את זהות קפלי <math> c_m</math> אם ורק אם [[דיאגרמת יאנג]] של כל תת-הצגה אי-פריקה של <math>\ \chi_n(A)</math> היא בעלת פחות מ-m שורות.
קמר הוכיח שבמאפיין חיובי, כל אלגברת-PI מקיימת זהות קפלי. הוא הראה גם שבמאפיין 0, כל אלגברת-PI אפינית מקיימת זהות כזו. [[אלגברת גרסמן]] היא דוגמה לאלגברה לא אפינית, במאפיין 0, שאינה מקיימת אף זהות קפלי. במאפיין 0, לכל <math>n</math> קיימת זהות קפלי <math> c_m</math> הנובעת מן הזהות הסטנדרטית <math> s_n</math>.
אלגברה אפינית מעל שדה מקיימת זהות קפלי (כלשהי) אם ורק אם ה[[רדיקל ג'ייקובסון|רדיקל]] שלה הוא [[חוג נילפוטנטי|נילפוטנטי]]. עובדה זו מוליכה לאחד המשפטים החשובים בתורת הזהויות, משפט רזמיסלוב-קמר-בראון, שלפיו הרדיקל של כל אלגברת-PI אפינית הוא נילפוטנטי.
|