בני קצובר – הבדלי גרסאות

כבר בשנות ה-70 בעקבות פגישות עם אנשי רוח וסופרים כ[[עמוס עוז]] ו[[אברהם ב. יהושע|א.ב.יהושע]] הגיע קצובר לדיעה כי "ה[[הומניזם]] המערבי.. הוא דת אלילית אלטרנטיבית ליהדות" וכי כל מערכת ערכים שאינה נשענת על "האמונה והזהות היהודית" אינה יכולה לגבש את העם היהודי "שבמוקדם או במאוחר יפתח מנגנוני דחיה כלפי ערכים זרים".{{הערה|שם=דמו|[http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1621900 דמוקרטיה כהלכתה], [[הארץ]], 20 בינואר 2012}} בינואר 2012 הביע את דעתו על הדמוקרטיה הישראלית במצבה הנוכחי: "הייתי אומר שכיום ל[[דמוקרטיה]] הישראלית יש תפקיד אחד מרכזי והוא להיעלם מהשטח. הדמוקרטיה הישראלית סיימה את תפקידה, והיא חייבת להתפרק ולהתכופף בפני היהדות. היום כל האירועים מנתבים להכרה שאין דרך אחרת, אלא להעמיד במרכז את העניין היהודי על פני כל עניין אחר, וזו התשובה לכל המצב והאיומים".{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|בני קצובר: לפרק את הדמוקרטיה ולהכפיף אותה ליהדות|1.1611387|8 בינואר 2012}}}} קצובר נימק את עמדתו בטענה כי "הדמוקרטיה הישראלית הגיעה למצב בו היא לא מסוגלת לשרת את האינטרס היהודי. כל העדפה של האינטרס היהודי נחשבת לאפליה ונפסלת על ידי [[בג"ץ]] או רשויות המדינה. בכל מקום בו אינטרס לאומי מובהק פוגש ב"דמוקרטיה" – בהקצאות קרקע, ב[[יישוב קהילתי|ישובים קהילתיים]], ב[[ביטוח לאומי]] – האינטרס הלאומי היהודי נאלץ לסגת".{{הערה|1= [[אבישי עברי]], [https://web.archive.org/web/20120118043233/http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5726 העתיד מטיל צלו], אתר [[לאטמה]]}} עם זאת קצובר אינו תומך ב[[מדינת הלכה]] אלא ש"הפתרון הבסיסי הוא להעדיף את "היהודי" על פני "הדמוקרטי" כל אימת שיש התנגשות ערכית בין השניים".{{הערה|שם=דמו}}