הבדלים בין גרסאות בדף "תובנה"

נוספו 3,875 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה חזותית תו כיווניות מפורש
{{בעבודה}}
 
תּוֹבָנָה (ב[[אנגלית]]: Insight) היא תופעה [[הכרה|קוגניטיבית]] המתארת גיחה פתאומית ל[[מודעות]] של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או [[פתרון בעיות|פתרון של בעיה]] מסויימת. גיחה זו מתרחשת באופן בדיד, בפעם אחת ובהקשרים מסויימים התחושה של גיחה זו מכונה "[[חוויית "אהא!"]]"{{הערה|Kounios, J., & Beeman, M. (2014). [https://www.annualreviews.org/doi/full/10.1146/annurev-psych-010213-115154 The cognitive neuroscience of insight]. Annual review of psychology, 65.}}, או תיאור כי "נפל האסימון". במקרים רבים תובנה מלווית בשינוי מחשבתי של ייצוג הבעיה ב[[דעת (מיינד)]]{{הערה|Danek, Amory H., Joshua Williams, and Jennifer Wiley. "Closing the gap: connecting sudden representational change to the subjective Aha! experience in insightful problem solving." Psychological research 84.1 (2020): 111-119.}}, אך המייחד תופעה זו בניגוד לתהליכים קוגניטיבים אחרים, הוא תחושה מהנה המצטרפת אל השינוי המחשבתי{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}.
 
== היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים ==
לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיבים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית{{הערה|Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).}}{{הערה|Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.}}{{הערה||שם=או 2020}}, וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסויימות{{הערה|Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.}}. בנוסף, המצב הרגשי של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים במצב רוח חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם{{הערה|Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.}}{{הערה|Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.}}. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיבים אחרים. לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}, מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינכן מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן הנאה, הפתעה, שחרור, וודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון [[מערכת החיזוק|תגמול]], אשר מ[[חיזוק|חזק]] [[התנהגות]] של [[יצירתיות|חשיבה יצירתית]], או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.}}. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו פאזלים, סודוקו וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים למשלחי יד המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי{{הערה|Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.‏|שם=}}.
 
== אלקטרופיזיולוגיה של התובנה ==
כאשר אדם מגיע לתובנה מתרחש מעבר יונים במוחו אשר משפיע על השדה החשמלי הסמוך לקרקפת. השפעה זו נותנת למדידה באמצעות [[אלקטרואנצפלוגרם]] (EEG), מכשיר המשתמש באלקטרודות על מנת למדוד שינויים מזעריים של המתח החשמלי על הקרקפת. לרוב המכשיר יולבש על נבדק בעודו מבצע מטלה המביאה לתובנה כמו פתרון [[אנגרמה|אנגרמות]]{{הערה|Kounios, J., Fleck, J. I., Green, D. L., Payne, L., Stevenson, J. L., Bowden, E. M., & Jung-Beeman, M. (2008). The origins of insight in resting-state brain activity. Neuropsychologia, 46(1), 281-291.}}{{הערה||שם=או 2020}}. הרישום שמספק ה-EEG יושווה לרישום המופק מפעילות מוחית של נבדק המבצע מטלה דומה אך שאינה מעוררת תובנה.
 
== הערות שוליים ==