הבדלים בין גרסאות בדף "תובנה"

נוספו 12 בתים ,  לפני שנה
אין תקציר עריכה
 
== היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים ==
[[קובץ:Insight, response time and problem solving.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים|תרשים כינור {{אנ|violin plot}} המתאר את זמן התגובה של נבדקים אשר פתרו אנגרמות באמצעות תובנה, או באמצעות פתירה בשלב אחרי שלב. ניתן לראות כי רוב הנבדקים אשר פתרו באמצעות תובנה עשו זאת מהר יותר מרוב הנבדקים אשר פתרו שלב אחרי שלב. מתוך(Oh, Y. et al., 2020{{הערה||שם=או 2020}}).]]
לתובנה ישנם מספר היבטים קוגניטיבים המשפיעים על ביצוע המטלה. לדוגמה בממוצע פתרון של בעיה אשר נעשה באמצעות תובנה לוקח פחות זמן מאשר פתרון אותה הבעיה בצורה אנליטית{{הערה|Jung-Beeman, M., Bowden, E. M., Haberman, J., Frymiare, J. L., Arambel-Liu, S., Greenblatt, R., ... & Kounios, J. (2004). Neural activity when people solve verbal problems with insight. PLoS biology, 2(4).}}{{הערה|Jarosz, A. F., Colflesh, G. J., & Wiley, J. (2012). Uncorking the muse: Alcohol intoxication facilitates creative problem solving. Consciousness and Cognition, 21(1), 487-493.}}{{הערה||שם=או 2020}}, וישנם מחקרים אשר מצאו כי תובנה יכולה להקטין כמות של שגיאות במטלות מסויימות{{הערה|Salvi, C., Bricolo, E., Kounios, J., Bowden, E., & Beeman, M. (2016). Insight solutions are correct more often than analytic solutions. Thinking & reasoning, 22(4), 443-460.}}. בנוסף, המצב הרגשי של האדם יכול השפיע גם הוא על התופעה. אנשים אשר נמצאים במצב רוח חיובי נוטים לפתור יותר שאלות באמצעות תובנה, ונוטים גם יותר לצדוק בתשובותיהם{{הערה|Isen, A. M., Daubman, K. A., & Nowicki, G. P. (1987). Positive affect facilitates creative problem solving. Journal of personality and social psychology, 52(6), 1122.}}{{הערה|Subramaniam, K., Kounios, J., Parrish, T. B., & Jung-Beeman, M. (2009). A brain mechanism for facilitation of insight by positive affect. Journal of cognitive neuroscience, 21(3), 415-432.}}. כמו כן, גם לתובנה עצמה השפעה על הרגש המייחדת תופעה זו מתהליכים קוגניטיבים אחרים. לרגע התובנה מתלווה תחושה מהנה{{הערה|Gick, M. L., & Lockhart, R. S. (1995). Cognitive and affective components of insight. In R. J. Sternberg & J. E. Davidson (Eds.), The nature of insight (p. 197–228). The MIT Press.}}{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}, מחקר שהתבצע בשנת 2014 על ידי חוקרים מאוניברסיטת מינכן מצא כי התחושות הנפוצות ברגע של תובנה הן הנאה, הפתעה, שחרור, וודאות בתשובה הניתנת ופתאומיות{{הערה|Danek, A. H., Fraps, T., von Müller, A., Grothe, B., & Öllinger, M. (2014). It's a kind of magic—what self-reports can reveal about the phenomenology of insight problem solving. Frontiers in psychology, 5, 1408.}}. תחושות אלו יכולות להיות חלק ממנגנון [[מערכת החיזוק|תגמול]], אשר מ[[חיזוק|חזק]] [[התנהגות]] של [[יצירתיות|חשיבה יצירתית]], או של תוכן הקשור לתובנה שהתרחשה{{הערה||שם=או 2020}}{{הערה|Kizilirmak, J. M., Schott, B. H., Thuerich, H., Sweeney-Reed, C. M., Richter, A., Folta-Schoofs, K., & Richardson-Klavehn, A. (2019). Learning of novel semantic relationships via sudden comprehension is associated with a hippocampus-independent network. Consciousness and cognition, 69, 113-132.}}. בכוחו של מנגנון מבוסס תגמול להסביר מדוע אנשים רבים אוהבים לשחק משחקים אשר מעורבים בעירור תובנה כמו פאזלים, סודוקו וכדומה, כמו גם מדוע אנשים רבים נמשכים למשלחי יד המערבים חשיבה יצירתית המערבים למידה של תכנים מורכבים ופתרון בעיות כמו אומנות הנדסה עיצוב ומחקר מדעי{{הערה|Oh, Y., Chesebrough, C., Erickson, B., Zhang, F., & Kounios, J. (2020). An insight-related neural reward signal. NeuroImage, 116757.‏|שם=או 2020}}.