משה בר אילן – הבדלי גרסאות

* מפקד חיל ציוד והספקה בצה"ל

|פעולות ומבצעים={{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}}}

 

משה בר אילן נולד כארנסט בירנבאום ב-[[1907]] ב[[עיירה]] [[פירט (עיר)|פירט]] (Fürth) שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]]. בשנת [[1933]], חודשים אחדים לאחר [[עליית הנאצים לשלטון|עליית]]ו של [[אדולף היטלר|היטלר]] לשלטון, [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. בשנת [[1939]] הצטרף לשורות ההגנה, שם מילא שורה של תפקידים: בשנים [[1940]]–[[1941]] כיהן כראש המחלקה הכללית ב[[ש"י]] (שירות הידיעות), מנגנון המודיעין של ההגנה. לאחר מכן, בשנים 1941–[[1946]] היה המזכיר של מטכ"ל ההגנה. בשנת [[1947]] מונה לעסוק בנושא ציוד ואספקה באגף חימוש ונשק במטכ"ל ההגנה, תחת פיקודו של [[יוסף אבידר]].{{הערה|[[יואב גלבר]], '''גרעין לצבא עברי סדיר''', עמ' 323.}}

כמקים השירות זה, הוא אחראי לאלמנטים רבים בו הידועים עד היום: השם "[[שק"ם]]" ("שירות קנטינות ומזנונים") – השירות המספק אוכל ו[[סדקית]] לחיילים בבסיסי צה"ל – הוא [[תחדיש|פרי המצאתו]], וכן טופס 1004 (תעודת ציוד אישי) – [[טופס]] הציוד שעליו חותם כל [[חייל]] בעת גיוסו.

 

 

הרב מאיר ברלין, לימים ה[[רב]] [[מאיר בר-אילן]], מהמנהיגים הדתיים הבולטים באותה תקופה, הכיר אותו ועיברת את שמו בעקבותיו (ועל-שמו נקראה [[אוניברסיטת בר-אילן]]).