אנדה עמיר-פינקרפלד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 20:
בינואר [[1948]], בתחילת [[מלחמת העצמאות]], התנדבה אנדה עמיר-פינקרפלד לאסוף חומר כתוב על הנופלים, ולרכז את עזבונותיהם הספרותיים. עם הקמת [[משרד הביטחון]] העבירה את פעילותה ל[[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]], ובסוף [[1949]] הצטרפה למחלקה להנצחת החייל. הכרך הראשון של מפעל ההנצחה "יזכר" ([[1955]]) – כיום באתר האינטרנט "[[יזכור (אתר אינטרנט)|יזכור]]" של משרד הביטחון – והכרך הראשון של "[[גווילי אש]]" ([[1952]]), מבוססים ברובם על החומר שאספה.
 
בשנים [[1960]] - [[1963]] שהו אנדה עמיר ובעלה בקניהב[[קניה]] בשליחות המדינה. עמיר עבדהעסקה בתקופה זו בפעילות סוציאלית ובשמירת הקשר עם צעירים אפריקנים שלמדו לפני כן בישראל.
 
לאחר מכן המשיכה בפעילות חברתית בסיוע לסופרים ואמנים עולים. השתתפה בהנהלת [[בית ביאליק]] ועמדה בראש [[בית מניה ביאליק לנשים יוצרות]] בשנותיו הראשונות<ref>{{דבר|מרים גורן|בית האשה ע"ש מניה ביאליק פותח הערב את שעריו|1968/02/15|00605}}</ref>.
שורה 29:
 
אחיה, [[יעקב פינקרפלד]], היה [[אדריכל]] וחוקר [[בית כנסת|בתי כנסת]].
 
 
==ספריה לילדים==