הבדלים בין גרסאות בדף "אג'תהאד"

נוספו 12 בתים ,  לפני 11 חודשים
ח'ליף ==> ח'ליפה
מ (רווח חסר הוסף)
(ח'ליף ==> ח'ליפה)
[[קובץ:Grand Ayatollahs Qom فتوکلاژ، آیت الله های ایران-قم 02.jpg|ממוזער]]
'''אג'תהאד''' (ב[[ערבית]]: '''اجتهاد''', נהגה: אִגְ'תִהָאד, מילולית: חריצות או מאמץ) הוא מונח [[אסלאם|אסלאמי]] המתייחס לגזירת הלכות חדשות בידי חכמי הלכה בסוגיות שלגביהן לא קיימת הכרעה ברורה בספרות ההלכתית הקיימת. האג'תהאד עושה שימוש ב"[[אוצול אל-פיקה|אֻצוּל אל-פִקְה]]", מקורות חוק שמשמשים מקור לגזירת הלכה: [[הקוראן]], ה[[סונה]], [[אג'מאע]] (קונצנזוס) ו[[קיאס]] ([[אנלוגיה]]). במאות הראשונות לאסלאם התנהל מאבק בין גורמים שתמכו בהכללת הדעה האישית ([[אהל א-ראי|רַאְי]]) כמקור הלכתי לגיטימי (על ידי [[עקל]] – שכל) לבין גורמים שגרסו כי רק [[חדית'|הידע המועבר מפי הנביא וחבריו]], ודברי האל החיים שבקוראן, ראויים לשמש כמקור לגזירת הלכות (כ[[נקל]] - ידע מועבר). במחנה הראשון נמנו בעיקר בני האסכולה ה[[מועתזילה|מועתזלית]] ומנגד התייצבו בני האסכולה ה[[ט'אהרים (אסכולה)|ט'אהרית]] וה[[האסכולה החנבלית|חנבלית]]. המאבק בין הגישות הגיע לשיאו בזמן [[מיחנה|האינקוויזיציה]] של ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] ה[[בית עבאס|עבאסי]] [[אל-מאמון]] (בין [[814]]-[[833]]) בשאלת נבראותו של הקוראן, והוכרע לבסוף לזכותם של המצדדים בידע המועבר.
 
המונח "אג'תהאד" משמש גם לציון פסיקה הלכתית חדשה בסוגיה קיימת בשל כורח המתעורר משינויים במצב החברתי, תרבותי, פוליטי וכלכלי. דוגמאות בולטות: השימוש בכלי תחבורה ואמצעי תקשורת מודרניים שלא היו קיימים בימי הנביא, היחס לשתיית קפה ועישון, ותכנון משפחה בשל הגידול הדמוגרפי שאינו בר-קיימא בעולם האסלאמי בעשורים האחרונים.<ref>Yilmaz, Ihsan. "Ijtihad and tajdid by conduct." ''Turkish Islam and the Secular State, the Gülen Movement. Syracuse, NY: Syracuse University Press. Google Scholar'' (2003). p. 208-209</ref>