אחמד אבן חנבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הדיאקלטיקה->הדיאלקטיקה - תיקון תקלדה בקליק |
RimerMoshe (שיחה | תרומות) ח'ליף ==> ח'ליפה |
||
שורה 7:
הגותו הדתית של אחמד הייתה מבוססת על [[תפסיר|פרשנות]] פשטנית של הקוראן על בסיס קריאת הכתוב כלשונו. כך, לצד אמונתו בייחוד האל, הוא האמין גם לתיאורים הקוראניים שלפיהם [[אללה]] יושב על כס כבודו, כלשונם. כאשר קמה תנועת ה[[מעתזילה]] (דיאלקטיקה) שהתבססה על פרשנות אלגורית של הקוראן תוך שימוש בלוגיקה וטענה שתיאורים אנתרופומורפמיים כגון אלו הם אלגוריה בלבד, התנגד להם אבן חנבל מכל וכל. בעיקר הוא התנגד לטענתם העיקרית והיא שמן ההכרח הוא שהקוראן נברא על ידי אללה. לשיטתו, [[הקוראן]] עצמו הוא נצחי.
כאשר ה[[ח'ליפה|ח'ליף]] [[אלמאמון]] אימץ את תפיסת המעתזילה ואף ביקש להכפיף את כל נתיניו אליה במסגרת מה שנקרא ה[[מחנה (אסלאם)|מִחְנַה]], היה אחמד אבן חנבל בר הפלוגתא העיקרי של תפיסה זו. הוא נכלא למשך שנתיים, [[עינוי|עונה]] עד כדי הודאה (כנראה) ואף הולקה בפומבי, עד ששוחרר על ידי הח'ליף [[אל-מתוכל הראשון|אלמתוכיל]] שניחם על מעשי אבותיו. המחנה הייתה למעשה הניסיון של הח'ליף להכפיף את המוסד ההלכתי להשפעתו ובתוך כך לרומם את מעמדו שלו ולאפשר לעצמו ולבאים אחריו להנחות את הדוֹגמה הדתית. התנגדותם של ה[[עלמאא]], ובראשם אבן חנבל היא למעשה ההתנגדות לכך, ובזכות כוח סבלו והפופולריות שלו, התנגדות זו צלחה למעשה.
המורשת של אבן חנבל השתמרה על ידי בניו, שהתמנו לתפקידים של [[קאדי|קאצ'ים]] (שופטים) ופוסקים. הם כתבו ביוגרפיות של אביהם, ההדירו את ספריו המרובים ועבי היריעה ובכך קיימו את התנאים שאפשרו לאסכולה החנבלית לצמוח ולהפוך לאסכולה הרביעית והאחרונה של האסלאם הסוני. אסכולה זו המשיכה להתקיים כיסוד תאולוגי, אורבני וחברתי, תחילה בבגדאד ואחר כך (בעיקר לאחר חורבנה מידי ה[[האימפריה המונגולית|מונגולים]] ב-[[1258]]) ב[[דמשק]] ובמקומות אחרים. הם המשיכו להציב התנגדות לאסכולות אחרות עד כדי מלחמות רחוב והקימו הוגים נמרצים שהידוע שבהם היה [[אבן תימיה|אחמד אבן תימיה]] שנכלא והוצא להורג בשל דעותיו הנציות.
| |||