אלכסנדר לוי – הבדלי גרסאות

[[קובץ:Lifshitz house in Tel Aviv.JPG|250px|ממוזער|שמאל|בית ליפשיץ, גאולה 44]]

[[קובץ:Eclectic_in_allenby.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית אוסישקין, הירקון 52]]

 

כבר מראשית דרכו המקצועית תרם מכוחו למאמץ הציוני: בשנת [[1908]] הציע ל[[ארתור רופין]] את שירותיו, ובשנת [[1912]] תכנן לוי ארבע תוכניות לדיור עולים בארץ ישראל, הציע הצעות לפיתוח [[נמל יפו]], אבות-טיפוס לבתי מגורים ובית מלון. הוא התמודד על מספר משרות שהלמו את כישוריו ב[[המשרד הארצישראלי|משרד הארץ ישראלי]], אך לא זכה בהן. בשנת [[1919]] ייסד את "[[אגודת בוני ארץ ישראל]]" (Palastina-Baugesellschaft), אשר קידמה רעיונות של אדריכלים יהודים במערב אירופה לבנייה בארץ ישראל לקראת גם ההגירה לו ציפו. בו בזמן ניסתה האגודה לעניין אדריכלים יהודים מרחבי העולם בפרויקטים שונים בארץ ישראל. לוי יזם פרויקטים עתידיים רבים, כגון שכונה לפקידים בחיפה ובניה מודולרית, המונית ומהירה למעוטי יכולת.

לאחר מאמצים ממושכים עלה לוי לארץ ישראל בשנת [[1920]] והקים משרד קטן לתכנון ובניה. לוי תכנן, בין השאר, את ביתו של [[מנחם אוסישקין]] ([[רחוב אלנבי]] פינת [[רחוב הירקון]]) ואת [[בית הפגודה]]. (יש הטועים ומשייכים לו את הקמת חברת 'קדם' ששכנה בבנין 'בלה ויסטה', אך את 'קדם' ניהל, ופירק, המהנדס יוסף לוי{{מקור}}). בדומה לאדריכלים אחרים בני זמנו, בטרם פרץ [[הסגנון הבינלאומי]], התאפיינו תכנוניו של לוי ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]], שכלל, בין השאר, קשתות מחודדות ומעקות משוננים. לוי גם כתב כנגד העדר חוקי בנייה בתל אביב וכנגד הבירוקרטיה של המוסדות המיישבים.

 

בעקבות עליית ה[[נאציזם]] עזב לוי את [[גרמניה]] בשנת [[1932]] וקבע את מקום מגוריו ב[[פריז]], [[צרפת]]. בפריז המשיך בעבודתו כאדריכל וכן המשיך לבקר את התנועה הציונית על מדיניות יישוב ארץ ישראל. לוי גם מתח ביקורת על יהדות מערב אירופה, שלדבריו לא תרמה דיה לפרויקט הציוני בפלשתינה.

 

 

==רשימת מבנים בתל אביב==