אלכסנדר לוי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
כבר מראשית דרכו המקצועית תרם מכוחו למאמץ הציוני: בשנת [[1908]] הציע ל[[ארתור רופין]] את שירותיו, ובשנת [[1912]] תכנן לוי ארבע תוכניות לדיור עולים בארץ ישראל, הציע הצעות לפיתוח [[נמל יפו]], אבות-טיפוס לבתי מגורים ובית מלון. הוא התמודד על מספר משרות שהלמו את כישוריו ב[[המשרד הארצישראלי|משרד הארץ ישראלי]], אך לא זכה בהן. בשנת [[1919]] ייסד את "[[אגודת בוני ארץ ישראל]]" (Palastina-Baugesellschaft), אשר קידמה רעיונות של אדריכלים יהודים במערב אירופה לבנייה בארץ ישראל לקראת גם ההגירה לו ציפו. בו בזמן ניסתה האגודה לעניין אדריכלים יהודים מרחבי העולם בפרויקטים שונים בארץ ישראל. לוי יזם פרויקטים עתידיים רבים, כגון שכונה לפקידים בחיפה ובניה מודולרית, המונית ומהירה למעוטי יכולת.
 
לאחר מאמצים ממושכים עלה לוי לארץ ישראל בשנת [[1920]] והקים משרד קטן לתכנון ובניה. הקים ביפו את חברת הבניין "קדם" ששכנה בבנין [[יפה נוף (יפו)|מלון 'בלה ויסטה']].{{הערה|http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_71.1.pdf}}
לוי תכנן, בין השאר, את ביתו של [[מנחם אוסישקין]] ([[רחוב אלנבי]] פינת [[רחוב הירקון]]) ואת [[בית הפגודה]]. (יש הטועים ומשייכים לו את הקמת חברת 'קדם' ששכנה בבנין 'בלה ויסטה', אך את 'קדם' ניהל, ופירק, המהנדס יוסף לוי{{מקור}}). בדומה לאדריכלים אחרים בני זמנו, בטרם פרץ [[הסגנון הבינלאומי]], התאפיינו תכנוניו של לוי ב[[הסגנון האקלקטי בארץ ישראל|סגנון אקלקטי]], שכלל, בין השאר, קשתות מחודדות ומעקות משוננים. לוי גם כתב כנגד העדר חוקי בנייה בתל אביב וכנגד הבירוקרטיה של המוסדות המיישבים.
 
בעקבות קשיי קליטה, מחסור בעבודה וחילוקי דעות מקצועיים, עזב לוי את ארץ ישראל בשנת [[1927]] ושב לברלין, שם הצטרף לחברה קבלנית גדולה, בה עבד עד לשנת [[1931]]. במהלך תקופה זו שינה את שם משפחתו ל"לי" (Lee), תכנן מבני מגורים, מבני תעשייה ומסחר והיה מעורב בתכנון שיפוץ חנות הכולבו "[[קאופהאוס דס וסטנס]]" בברלין.