גרזן-חנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏שימוש: תרגום מויקיאנגלית
הרחבה על בסיס ויקיפדיה האנגלית
שורה 11:
* מקור חד, עבה וקצר (beak) - נועד לחדור [[שריון]].
* לעיתים גם בצידי ראש הקרב היו דוקרנים קצרים, אך הם לא היו אמצעי התקיפה העיקרי של הנשק.
ראש הקרב היה מחובר למוט והיה מחוזק בלוחות מתכת שכונו rivetslangets, אלו שימשו לא רק לאבטח את ראש הקרב למוט אלא גם להגן על המוט מפני חיתוך ושבירה על ידי כלי הנשק של היריב (כגון מוט-גרזן אחר או [[חרב דו-ידנית]]).
 
ה[[מוט]] היה באורך {{יחידות|4–6.6|רגל|מטר|קישור=כן}}, עבה ולרוב בעל חתך רוחב [[מלבן|מלבני]] (ולעיתים רחוקות [[אליפסה|אליפטי]] או [[עיגול|עגול]]). בקצהו הקדמי הוא חוזק בלוחות מתכת (שנקראו rivetslangets או rivetingsrivets), על מנת להגן עליו מפני חיתוך או שבירה, וכן להוסיף לכוח הפגיעה שנובעו מ[[מסה|משקל]]ו של הנשק - {{יחידות|2–4|ק"ג|ליברה|קישור=כן}}. בקצה האחורי שלו הותקן חיזוק מתכת מחודד (בדרך כלל עם חוד קהה יותר) על מנת לשמש אף הוא כנשק.
 
== שימוש ==
שורה 19:
מוט-הגרזן שימש [[אביר]]ים ו[[לוחם|לוחמים]] אחרים בלחימה רגלית, ונחשב לכלי נשק יעיל הן נגד יריבים [[שריון|משוריינים]] (כולל עם [[שריון לוחות]]) והן נגד יריבים לא משוריינים. למוט-הגרזן הייתה טכניקת לחימה מתוחכמת שהתבססה על לחימה במוט קרב (quarterstaff) בשילוב מכות [[גרזן קרב]] ופטיש, ולעיתים גם נעיצה באמצעות חוד הדקירה שבראש הקרב. להב הגרזן יכל לשמש לא רק להתקפות חיתוך או ריסוק, אלא גם להכשלת היריב והפלתו, פריקתו מנשקו ולחסום את התקפותיו. הן חוד הדקירה שבראש הקרב והן החוד שבתחתית המוט יכלו לשמש לנעיצה ודקירה. המוט עצמו הוא חלק מרכזי בנשק ויכל לחסום את התקפותיו של היריב (בייחוד כאשר המוט היה מחוזק ב-langets, לוחות מתכת לאורך המוט) וכן לנתינת מכות והכשלת היריב.
 
מוט-הגרזן היה נשק פופולרי ביותר בקרב [[לוחם|לוחמים]] בשדה הקרב, כולל בקרב ה[[אביר]]ים בני מעמד ה[[אצולה]]. הוא הגיע לשיא הפופולריות שלו ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]] ו[[המאה ה-15]], במקביל להיותו של [[שריון לוחות|שריון הלוחות]] נפוץ בשדה הקרב. היו לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה היאש שריון הלוחות סיפק ללוחם הגנה טובה מאוד שלמעשה ייתרה את הצורך ב[[מגן]] גדול ובכך פינתה את שתי הידיים לתפעול נשק בשדה הקרב, כולל כלי נשק דו-ידניים כגון [[חרב דו-ידנית]], [[נשק מוט]] ומוט-גרזן. הסיבה השנייה היא ש[[חרב]] ארוכה רגילה הייתה פחות יעילה נגד שריון הלוחות לעומת מוט-הגרזן שצויד בראש קרב עם אמצעים שהיו יעילים יותר בחדירת שריון (המקור למשל) ו/או בגרימת נזק במכה על השריון (הפטיש למשל), וסיפקו יותר כוח במכה מאשר להב החרב. השימוש במוט-גרזן היה פופולרי עד סוף [[המאה ה-16]], אז נדחקו רוב [[נשק קר|כלי הנשק הקרים]] וגם השריון משדה הקרב בעקבות הופעת [[נשק חם|הנשק החם]] ו[[רובה|רובים]] שיכלו לחדור בקלות שריון בירי מרחוק.
The pollaxe was usually used by knights and other men-at-arms while fighting on foot. The pollaxe has a sophisticated fighting technique, which is based on quarterstaff fighting. The blade of the pollaxe can be used, not only for simply hacking down the opponent, but also for tripping him, disarming him and blocking his blows. Both the head spike and butt spike can be used for thrusting attacks. The haft itself is also a central part of the weapon, able to block the enemy's blows (the langets helping to reinforce the shaft) as well as for "cross-checking" and tripping.
 
חיבורים מאוירים רבים על לחימה באמצעות מוט-גרזן מ[[המאה ה-15]] ו[[המאה ה-16]] שרדו. במסגרת התעניינות מחודשת ב[[היסטוריה צבאית]] של [[ימי הביניים]] ושחזור תקופתי של קרבות על ידי חובבים והיסטוריונים, נתגלו מחדש טכניקות לחימה במוט-הגרזן - הן על ידי קריאת חיבורים היסטוריים ששרדו והן מניסיון שנבע מלחימה ואימונים בפועל. שימוש במוט-גרזן אמיתי בקרבות משוחזרים הוא מסוכן, גם עם להביו קהים, שכן עוצמת המכה היא חזקה ועדיין יכולה לגרום לנזק, בייחוד עם הסופג אותה איננו לבוש ב[[שריון גוף]] עם ריפוד מתאים. לשם כך נעשה לעיתים שימוש במוט-גרזן שראש הקרב שלו עשוי מ[[גומי]] והלחימה נעשית במשנה זהירות.
Many treatises on pollaxe fighting survive from the 15th and 16th centuries. Pollaxe fighting techniques have been rediscovered with the increasing interest in historical European martial arts.
 
Today the pollaxe is a weapon of choice of many medieval re-enactors. Rubber pollaxe heads designed for safe combat are available commercially.
 
== גלריה ==