למידה שיתופית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לקריית ביאליק
שורה 68:
תקשורת מקוונת עשויה לעזור, להתגבר ולהפחית את תחושות האיום והחרדה בין קבוצות רב-תרבותיות שונות הנמצאות ב[[אינטראקציה]], וזה מהווה דרך נוספת שבה גלומים יתרונות בתקשורת מקוונת עבור מגע בין חברים בקבוצה [[הומוגניות והטרוגניות|הטרוגנית]].{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223310:0|{{צ-מאמר|מחבר=Shonfeld, M., Ganayem, A. N., Hoter, E., & Walther, J. B.|שם=Online groups, trust and stereotypes|כתב עת=Social Issues in Israel|כרך=(19)|עמ=95-128|שנת הוצאה=2015}}}}
 
גורם מרכזי נוסף שמשפיע על סיכוייה של תקשורת מקוונת לעורר מגע בין-קבוצתי יעיל מסתמך על תיאורית "[[עיבוד מידע|עיבוד המידע]] החברתי" SIP) - Social Information Processing). המשגות תאורטיות חדשות של יחסי גומלין בתקשורת מקוונת מציעות הערכה מחודשת של היכולת של תקשורת כזו לייצר יחסים חיוביים וחברתיים-רגשיים. תיאורית SIP בתקשורת המקוונת (Walther, 2011) מתארת את ההבדל בין מפגשים מקוונים ומפגשי פא"פ כקשור יותר לקודים תקשורתיים ולקצב החלפת המידע מאשר להבדל המוחלט בין היכולות של שתיהן לתמוך בפיתוח מערכת יחסים. כל זאת, מכיוון שתקשורת מקוונת כוללת [[תקשורת]] לא מילולית מועטה, כאשר המשתמשים בה חייבים להשתמש ב[[שפה]] מבוססת-טקסט כדי להביע רמזים חברתיים-רגשיים חשובים. תיאורית SIP טוענת שהמשתמשים בתקשורת מקוונת, למעשה, עושים את ההתאמות האלה. מחקר אמפירי הראה שהמשתמשים בתקשורת מקוונת מביעים רמה שווה של מידע יעיל כשהם משתמשים ב[[טקסט]] כמו שעושים משתתפים פא"פ כשהם משתמשים בכל המערך של שפה, קול ורמז<nowiki/>יםורמזים של תנועות [[גוף האדם|גוף]] (Walther, Loh & Granka, 2005).{{הערה|שם=הערה מספר 20180721223310:0}}
 
== השפעותיה של הלמידה השיתופית ==