הקיבוץ הארצי השומר הצעיר – הבדלי גרסאות

מדינת ישראל ==> ישראל
מ (←‏היסטוריה: פיסוק)
(מדינת ישראל ==> ישראל)
התחדשות העלייה לארץ ישראל בשנת [[1928]] הביאה לגידול במספר קיבוצי התנועה, ובמקביל הצטרפו לתנועה קיבוצים קיימים. במהלך [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] הוכפלה התנועה כמה וכמה פעמים עד שבסופן הגיעה לכדי כ-7,000 נפש בעשרות קיבוצים ועשרות אלפי חניכי תנועת הנוער שלה, [[השומר הצעיר]], התחנכו להגשמה בקיבוץ על ידי עשרות שליחים לכל רחבי אירופה ואף ל[[ארצות-הברית]]. במקביל הוקמו ארגוני-בת שצמחו גם הם במהירות, כמו קרן למימון הקיבוצים, הוצאת ספרים, שבועון שהפך ב-1941 ליומון, ועוד.{{הערה|ראובן שפירא, האמת על הקיבוץ, פרקים 3 ו-8}}
 
בשנת [[1946]] הקים הקיבוץ הארצי יחד עם השומר הצעיר ו[[הליגה הסוציאליסטית]] את [[מפלגת פועלים השומר הצעיר]]. בשנת [[1948]], ערב קום [[ישראל|מדינת ישראל]], התאחדה המפלגה עם [[אחדות העבודה - פועלי ציון]] והקימה את מפלגת הפועלים המאוחדת - [[מפ"ם]]. בבחירות לכנסת הראשונה שנערכו ב-1949 זכתה התנועה ב-19 מנדטים והפכה ל[[מפלגה]] השנייה בגודלה ב[[הכנסת|כנסת]].
 
בשנים הבאות ראתה התנועה גידול נרחב, בעיקר עקב הצטרפות חניכי השומר הצעיר, הן לקיבוצים קיימים והן תוך יצירת קיבוצים חדשים השייכים לתנועה.