מלאווי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ עימוד בפרק קישורים חיצוניים; סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים)
מדינת ישראל ==> ישראל
שורה 39:
{{הפניה לערך מורחב|פוליטיקה של מלאווי}}
 
מייסודה כמעט ועד [[1993]] שרר במלאווי [[משטר חד-מפלגתי]]. המפלגה החוקית היחידה הייתה [[מפלגת הקונגרס של מלאווי]] ובראשה עמד כל אותן שנים הייסטינגס באנדה, שקבע כל פרט במדיניותה של מלאווי. בעוד רוב מדינות אפריקה החדשות השתייכו לגוש [[מדינות בלתי מזדהות|המדינות הבלתי מזדהות]], כיוון באנדה את ארצו לאורייאנטציה מערבית. מלאווי קיימה קשרים דיפלומטיים עם [[דרום אפריקה]] בתקופת ה[[אפרטהייד]] ולא ניתקה את יחסיה עם [[ישראל|מדינת ישראל]] לאחר [[מלחמת יום כיפור]], כפי שעשו כמעט כל מדינות היבשת.
 
משטרו הרודני של באנדה רדף מתנגדי משטר וניהל [[צנזורה]] מחמירה. עם זאת טיפח הממשל שוויון [[זכויות האישה|זכויות נשים]], עודד נשים להצטיינות ופתח בפניהן משרות, קידם את ה[[חינוך]] ואת ה[[תשתיות]] במדינה בתקן גבוה מהמקובל ביבשת. כל עוד הייתה מלאווי מוצב אנטי-[[קומוניזם|קומוניסטי]] יציב בפינה זו של העולם, נהנה המשטר מהעלמת-עין של [[מדינות המערב]]. אולם, לאחר תום [[המלחמה הקרה]] גבר לחץ [[הקהילה הבינלאומית]] לכיוון של מודרניזציה והן אף התנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי [[זכויות אדם]]. במהלך [[1992]] החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי [[כמורה]], [[סטודנט]]ים ומנהיגי [[איגוד עובדים|איגודי עובדים]] שקראה לקיום [[משאל עם]] לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-[[14 ביוני]] [[1993]] נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים{{הערה|[http://www.content.eisa.org.za/old-page/malawi-1993-referendum-results תוצאות משאל העם]}}. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו.