פנסיה תקציבית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 3:
תוכניות הפנסיה התקציבית מסווגות גם לפי היקף הנכסים המיועדים לתשלום הפנסיות. כאשר לא קיימים נכסים ספציפיים למימון ההתחייבויות לפנסיה, תוכנית הפנסיה תיקרא בלתי ממומנת. כאשר קיימים נכסים המיועדים לתשלום הפנסיה אך אינם מספיקים למימון ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת באופן חלקי. כאשר הנכסים מכסים את כל ההתחייבות לפנסיה תוכנית הפנסיה תיקרא ממומנת במלואה.
במדינות רבות נהוגות תוכניות פנסיה (או תוכניות הטבה מוגדרת) בחסות המעסיק. לסיווג התוכניות לפי היקף מימונן יש חשיבות רבה לצורך הדוחות הכספיים של המעסיק. ב[[ארצות הברית]] מעסיקים משלמים פרמיית ביטוח ל-PBGC {{כ}}(Pension benefit guaranty corporation). שיעור הפרמיה נקבע בין היתר לפי מידת המימון של תוכנית הפנסיה.
== ישראל ==
מנגנון פנסיוני מסוג זה נהוג בישראל בקרב [[עובד מדינה|עובדי המדינה]] ובגופים ציבוריים נוספים. ב-3 במרץ [[1999]] נחתם הסכם קיבוצי, למעבר מפנסיה תקציבית ל[[פנסיה צוברת]] בשירות הציבורי{{הערה|1=ראו דיון במעבר מפנסיה תקציבית לצוברת, וכן אזכור של ההסכם הנ"ל, בפסק דינו של [[בית הדין הארצי לעבודה]] ב[http://www.glima.info/verdicts/14-11-2012.pdf עס"ק 11563-05-10, 15774-05-10, אוניברסיטת תל אביב ואח' - ארגון הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטת תל אביב ואח'; ניתן ביום 14 בנובמבר 2012]}}. בשנת [[2001]] נפסקה הקליטה למסלול הפנסיה התקציבית בשירות המדינה. גם עובדים אשר נקלטו במסלול של פנסיה תקציבית התחילו להפריש סכומים מסוימים לקרן הפנסיה, באחוזים הולכים וגדלים (אך נמוכים במידה ניכרת מהנדרש); ב[[צה"ל]], חיילים אשר התחייבו ל[[שירות קבע]] החל משנת [[2004]], משתייכים למסלול הפנסיה הצוברת.
יחד עם זאת, גופים כמו [[חברת החשמל]] ו[[מקורות]] ממשיכים ליהנות מהטבות פנסיוניות הדומות, אם לא זהות למנגנון התקציבי. נכון לשנת 2016, ההתחייבות של מדינת ישראל לפנסיה תקציבית מגיעה ל-746 מיליארד ש"ח, והסכום המשולם מדי שנה עומד על 21 מיליארד ש"ח{{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001140544 התחייבות המדינה לפנסיה תקציבית - 746 מיליארד שקל]}}.
| |||