שער מנדלבאום – הבדלי גרסאות

בזמן [[מלחמת העצמאות]] ניהלו ה[[ירדן|ירדנים]] וה[[ישראל]]ים [[קרב]]ות קשים על השליטה בצומת ובאזור. דרך צומת זה עברה [[שיירת הדסה]] להר הצופים. השיירה הותקפה בשכונת [[שייח' ג'ראח]] בידי ערבים, שרצחו 78 נוסעים יהודים. שיאם של הקרבות בצומת ב[[מאי]] [[1948]], עת פרץ טור משוריין ירדני מכיוון שייח ג'ראח ונבלם על ידי מחלקה מפלוגת מפקדי הגדנ"ע של ה"[[ההגנה|הגנה]]". על פי הסופרים [[:en:Larry_Collins_(writer)|לארי קולינס]] ו[[:en:Dominique_Lapierre|דומיניק לאפייר]] "הו, ירושלים", את הטור עצר מיכאל (מישקה) רבינוביץ (רותם) שירה פגז רובה [[פיאט (כלי נשק)|פיאט]] אנטי-טנקי ועצר את הטור.{{הערה|1=[http://gdudmoria.wordpress.com/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95סיפורו-%D7%A9%D7%9Cשל-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%93הגדוד/%D7%A9%D7%A2%D7%A8שער-%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%99רביעי-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%AAעצירת-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9Dהפולשים/%D7%99%D7%90יא-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95%D7%9Fניצחון-%D7%A2%D7%9Cעל-%D7%94%D7%9C%D7%99%D7%92%D7%99%D7%95%D7%9Fהליגיון-%D7%91%D7%A6%D7%A4%D7%95%D7%9Fבצפון-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8העיר/ יא, ניצחון על הלגיון בצפון העיר] וכן זורע תיאר ל[[אורי מילשטיין]]: "... פלוגה ג' היה מישקה רבינוביץ, הוא הדף את המשוריינים (של הלגיון) בתוך העיר (בקרבות על בתי מנדלבאום)…" {{מקור}}}} בהמשך, ב-18 ביולי לפני כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה, ניסו שוב משוריינים וכוחות חי"ר של הליגיון לכבוש את המתחם ואף גרמו לנסיגת כוחות החי"ם מהמקום, אך בפעולה מהירה ועיקשת הצליחו פלוגות א ו-ב של גדוד "[[בית חורון]]", שבלילה קודם נכשלו בניסיון הפריצה לעיר העתיקה ( [[מבצע קדם]] ), לכבוש בחזרה את המקום.

הצומת והבתים סביבו נקבעו לאחר הסכמי הפסקת האש למעבר הגבול "מעבר מנדלבאום", בעיקר בשל קרבתם אל ה[[מובלעת]] [[ישראל|הישראלית]] ב[[הר הצופים]].

המעבר נקרא על שם רבי שמחה מנדלבאום ורעייתו אסתר, אשר בנו את ביתם בשנת [[1927]] בצידו הצפוני של הצומת. הבית, אשר שימש בזמן [[המנדט הבריטי]] את ארגון [[ההגנה]], פוצץ ונהרס ב[[יולי]] [[1948]] במהלך [[מלחמת העצמאות]], על ידי לוחמי [[הלגיון הירדני]].

בפגישת מפקד מחוז ירושלים סגן-אלוף [[משה דיין]] עם המפקד הירדני, קולונל [[עבדאללה א-תל]], נקבע כי שיירות האספקה ל-[[הר הצופים]] יחצו את הגבול באזור בתי-מנדלבאום, בקצה רחוב שמואל הנביא.{{הערה|[[זאב שיף]], [[איתן הבר]], [[אריה חשביה]], "לקסיקון לביטחון ישראל", זמורה, ביתן, מודן הוצאה לאור, מהדורת "דבר", 1976, עמוד 327}}.

המעבר נוהל על ידי אנשי מנהל ו[[מכס]] ישראלים וירדנים, ושימש בעיקר למעבר [[דיפלומט]]ים ואנשי [[האומות המאוחדות|או"ם]], וכן למעבר של [[צליין|צליינים]] [[נצרות|נוצרים]] ב[[חג המולד]]. מן המעבר יצאה אחת לשבועיים "השיירה הדו-שבועית" אל המובלעת הישראלית ב[[הר הצופים]]. בקשות רבות של ערבים ישראלים נתקבלו למפגש עם קרוביהם דרך מעבר מנדלבאום אך רק מעטים נענו. בציבור הערבי עלו טענות על פרוטקציה בניהול המעבר.{{הערה|{{חרות||כיצד לסדר פגישה במענר מנדלבוים|1964/01/16|00404}}}}.