תיק 4000 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פרשה שנייה: הדלפת חומרי הוועדות הבלתי תלויות: בקשה למקור - סטלה לא מוזכרת במקור הקיים, ונראה לי שהיא לא מאושמת בסעיף זה. |
|||
שורה 31:
העסקאות עם "yes" ו"חלל תקשורת" הוגדרו כעסקאות בעלי עניין, שכן אלוביץ' היה מצוי משני צדי העסקאות בהיותו בעל השליטה הן בחברת "בזק" והן בחברות "yes" ו"חלל תקשורת". במצבים כאלו ובכדי להגן על בעלי מניות המיעוט בחברות, נעשה שימוש בנוהג של הקמת ועדות בלתי־תלוית שידונו בפרטי העסקאות. בוועדות אלו ישבו דירקטורים של "בזק", אך נעדרו מהן נציגיהם של בעלי השליטה ועובדי החברה. הוועדות נועדו לדמות ככל האפשר עסקה בתנאי שוק ולהחליט אם לבצע את העסקה ללא לחצים והשפעות.{{הערה|{{TheMarker|שלי אפלברג|הפרוטוקלים של עסקת בזק-יס נחשפים: מי דאג לשאול אלוביץ'?|1.4192543|21 ביוני 2017}}}}
במסגרת פרשה זו עלה החשד כי נושאי משרה בחברת "בזק", בהם המנכ"לית [[סטלה הנדלר]]{{דרוש מקור}} ומזכירת החברה עו"ד [[לינור יוכלמן]], הדליפו באופן מתמשך חומרים חסויים לאלוביץ' ולמקורביו מדיוני הוועדות, כדי לאפשר לאלוביץ' לקבל מיליוני שקלים מקופת "חלל תקשורת" ו"yes". בפברואר 2018 הדיחה בזק את יוכלמן מתפקידה. היא נימקה זאת בכך שיוכלמן האזינה לדיוני הדירקטוריון שאסור היה לה להיות חשופה אליהם, ללא קשר לחקירה הפלילית ולפרשת ההדלפות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3732094,00.html|הכותב=אביב גוטר|כותרת=בזק הדיחה את היועצת המשפטית לינור יוכלמן|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2018-02-18|תאריך_וידוא=2019-02-18}}}}
=== פרשה שלישית: קידום האינטרסים של "בזק" במשרד התקשורת ===
| |||